דמשק במסמכי הגניזה — עמוד 4

מכתב מאת מאיר בן עלי הכהן, ששהה בדמשק (חדרך סוריא), אל אחיו טוביה בן עלי בפוסטאט. תאריך משוער: ראשית ספטמבר 1127. המכתב עוסק בעניינים כספיים וברכישת פשתן, ומלמד כי באותה עת הגאון (מצליח) כבר היה במצרים. לפי גויטיין, הבעת חיבה הדדית הובעה בנשיקת העיניים. ראו גם את המכתב המקביל שיש להשוות אליו. נזכר גם אדם שחלה מאוד ("בלע' כתّ'יר"), אך האל שלח לו רפואה (שורות 8–10 בצד הפנים). כמו כן מוזכר אותו יחיא בן נג'ם המופיע במסמך נוסף.

מסמך משפטי. שטר הקדש של בית בדמשק לבית הכנסת הגדול, בערך משנת 1090. אדם בשם משולם, הידוע בכינוי אבן שריק אלדמשקי (כלומר "הדמשקאי"), מקדיש את ביתו לבית הכנסת הגדול שבדמשק, שאליו הבית סמוך. המסמך הוא טיוטה שנכתבה בכתב ידו של אברהם בן נתן, מן הדמויות הבולטות בבתי הדין בפוסטאט ובקהיר; הוא אינו חתום, ומאחר ששמו של אבי המקדיש טרם היה ידוע באותה עת, הושאר רווח כדי שניתן יהיה להוסיפו במועד מאוחר יותר. (המידע מבוסס על גיל.)

מכתב מישעיה הכהן בדמשק אל אחיינו אהרן הכהן בפוסטאט/קהיר. הכותב הוא דודו מצד האב של הנמען. בערבית-יהודית. תיארוך: מאוחר, ככל הנראה לא לפני המאה הארבע-עשרה. גוף המכתב מורכב ברובו מברכות מליציות ופרחוניות במיוחד. מתחת למכתב הראשון, באותו דף, מופיע מכתב שני הממוען לגדליה פיירוז, אף הוא כמעט כולו ברכות בלבד. כמו כן ישנן שתי גרסאות של אותה תוספת מאוחרת (פוסטסקריפט), שבהן דוד נשיא רופא מצרף את ברכותיו לכל הנזכרים לעיל.

מכתב מניסים, השוהה בקטיה שבסיני, אל שלמה אסכנדראני בפוסטאט. כתוב בעברית. התיארוך הוא למחצית הראשונה של המאה ה-16, על פי הערכתו של אברהם דוד. המכתב מוסר "דין וחשבון על המצב בתחנת השיירות הקטנה והסוערת שעל הדרך הראשית בין קהיר לדמשק. מסופר רבות על שיירות. שודדים פושטים על הדרך. המוסלמים הרסו בית כנסת(?) ובית פרטי של היהודים. החום עז כשאול תחתית, וקולמוסו של הכותב נשבר" (על פי גוטהייל-וורל).

גט. מקום: פוסטאט. תאריך: 1563 למניין השטרות = 1251/52 לסה"נ. (הספרה האחרונה של השנה דהויה למדי, אך האותיות ותל ניכרות, ומישהו אף רשם בעיפרון "1563", כך שייתכן שהתאריך היה ברור יותר באותה עת או שהמסמך נבדק באור על-סגול.) הבעל: [נסים] בן שר שלום הלוי מדמשק. האשה: סותית בת טוביה. ללא חתימות. ראו גט נוסף לא שלם בין אותו זוג מן השנה שלאחר מכן, וכן מסמך הסדר של סכסוך הנישואין שלהם.

טיוטה של מכתב בערבית-יהודית. ככל הנראה נועד להישלח מפוסטאט/קהיר לירושלים. תיארוך: לא ידוע, נרשם בקטלוג כשייך למאה ה-18. הכותב מדווח על הכסף שהיה אצל אחיו (?) של הנמען (karīmak), יעקב חזן, ודודו מצד אמו יהודה רופא. הוא מספר כיצד הנמען נסע לירושלים, משם לאיסטנבול ו"לארצות שמעליה", ולאחר מכן לדמשק שבה נשא אישה, ומשם שב לירושלים. נזכר גם בית הכנסת דאר סמחה בקהיר.

מכתב מאבו אל-מג'ד אל בן דודו אליהו הדיין. המכתב עוסק בעניינים של נסיעות; מוזכר בו אדם כלשהו בדמשק; ומוזכרים המקומות אל-מחלה, בלביס, פוסטאט וקהיר. הכותב מבקש שיישלחו אליו "אל-וכאלה" (ייפוי כוח) ו-200 דרהם (?). המכתב דומה מאוד למכתב אחר (מאותו שולח ואותו נמען, ובו חלק מהנושאים המשותפים), שבו אמר אבו אל-מג'ד "שלחתי לך מכתבים רבים בעניין זה ולא קיבלתי תשובה".

שטר אירוסין קראי. תאריך: כ"ח אלול ה'תקי"א (1751 לספירה). מיקום: קהיר. הכלה: נחמה בת יהודה ב' אהרון. החתן: מנשה ב' שלמה (מנוח) ב' ישועה רופא. תשלומי הנישואין: 50 כסף + 670 מדין + 200 מדין + 800 מדין. החתן מתחייב שלא לשאת אישה נוספת ב-20 שנה (אלא אם אשתו עקרה — אז לאחר 10 שנים) ולא לנסוע לדמשק או לקושטנדינה ב-20 שנה, אך רשאי לנסוע לירושלים.

שטר אירוסין קראי. תאריך: ט"ו שבט ה'ת"נ (1690 לספירה). הכלה: סולטאנה בת יוסף הרופא ב' אלעזר החזן הרופא. החתן: יוסף ב' יצחק ב' אברהם הלוי. החתן מתחייב שלא לשאת אישה נוספת במשך 20 שנה, אך אם אשתו תישאר עקרה יוכל לשאת אחרת לאחר 10 שנים. הוא גם אינו יכול לנסוע לדמשק או לקושטנדינה ב-20 שנה אך רשאי לנסוע לירושלים.

מכתב מאת סלימאן אלסכנדרי, השוהה בדמשק, אל גיסו פרג' אללה אבן פאצ'ל ואל אחותו של הכותב (אשתו של פרג' אללה) בקהיר. המכתב כתוב בערבית-יהודית. תאריך הכתיבה אינו ידוע. הכותב מזכיר עניינים עסקיים שונים ברמיזה. הוא מודיע כי הגיע בשלום לדמשק, ומוחק את המילה "חמאה" שכתב במקור במקום שם היעד. דרוש עיון נוסף.

מכתב תלונה, הקורא להציק לאבו אלנג'ם המנוול, "אלח'ביית'". אבו אלנג'ם הפר את אמון הכותב ובגד בחברותם (מילולית: "מכר את החברה ואת האמון" — אבאע אלצחבה ות'קתה), והוא עומד לצאת לדמשק. מוזכר גם אבו אלפרג', בעל החנות. בסוף המכתב נמסרות דרישות שלום לבן דודתו (אבן ח'אלתי) אברהים ולשורה של אנשים נוספים.

שני מכתבים לא משמרים, ללא מספר תיק שהוקצה עדיין. האחד הוא פתק קטן כתוב על קלף, עליו ברכת שלום קצרה ותשובה בכתב יד שונה, המאה ה-13. השני הוא קטע מתחתית צד ב' של מכתב, על נייר, המופנה לראש היהודים במחאלה: 'וצל אלי דמשק אלי ריס אליהוד אלי מחלה כבירה'. הכתובת גם בכתב ערבי.

מכתב אל אהרן רופא בדמשק. בעברית ובערבית-יהודית. ייתכן שהכותב כותב מצנעא (השורה הלפני-אחרונה של הצד הקדמי), שאליה נסע לצרכי עסקים. הוא ממתין להוראות מן הנמען ומבקש ממנו לשלוח אגסים (אג'אץ') ("אלא אם הביאו את אלה המאוסים"), סיגליות, סיתרג(?) וריבס. דרוש עיון נוסף.

תעודת מילה קראית. מיקום: דמשק. תאריך: יום שלישי, [..] אדר ב' 1752 לשטרות = 1441 לספירה. יחוס: אליהו עבד אל-רחמן ב' אברהם ב' [X] ב' דוד ב' [X] ב' עוזיהו ב' אליעזר צמח ב' [X] ב' יחזקיהו ב' שלמה ב' דוד המפרש ב' בועז ב' [יהושפט] ב' יאשיהו ב' שאול ב' ענן ועוד.

שבר תחתון-שמאלי: מכתב בכתב ידו של משה בן לוי הלוי (נפטר 1212 לספירה). שלח שני פתקים, אחד עם אבו אל-טאהר ואחד עם אברהים אל-דמשקי, בנוגע לכך שסולימאן ישלם לאברהים את יתרת החוב לשופט הנכבד יצחק ('הפטיש החזק'), כ-50 ורבע דרהמים.

מכתב מכותב לא ידוע בירושלים אל שלמה הכהן ועובדיה כהן, כנראה בפוסטאט/קהיר. מתוארך: יום חמישי כד חשון ה'תקי"ד, שהוא 1753 לספירה. בעברית ויהודית-ערבית. עוסק בעניין משפטי. לכותבים קשרים הדוקים עם דמשק.

טיוטת מכתב מהקהילה הקראית של קהיר לקהילה הקראית של דמשק. ביהודית-ערבית. תאריך לא ידוע. בנוגע לתיק משפטי הקשור לנישואין שהגיע לבתי המשפט המוסלמיים וגרם למישהו לבלות חודשיים בכלא. דרוש בדיקה.

רשומה משפטית (#28). שטר שחרור, קווי מתאר. מציין שיש לנסח מסמך שבו אבו יצחק אל-חרירי ויצחק בן צדקה ישחררו אותו (=אבו אל-מכארם אל-דמשקי) מכל תביעות (בתמורה להתחייבותו שלא להתחרות בסחר משי).

גט קליגרפי. תאריך: י"ט בכסלו ה'תכ"ב = 1661. מקום: דמשק. משה בן אברהם הידוע כאברהים מגרש את מלכה הידועה כמולוּק בת אליהו הידוע כח'דר. חתומים: אלעזר בן נח וחיים בן אליהו.

כ-10 מסמכים. ביניהם: מכתב מקהילת הקראים בדמשק (יוסף הכהן ח'אטיר) לקהילת הקראים בפוסטאט/קהיר (יעקב צאלח). בעברית וביהודית-ערבית. תיארוך: מאוחר, כנראה לא לפני המאה ה-16.

מכתב מיוסף הרופא ב' משה הרופא בדמשק לאברהם פירוז ב' משה הרופא בפוסטאט/קהיר. הכותב מתלונן על היעדר מכתבים ומזמין שורת מצרכי מזון שישלחו איתו חזרה, כולל סוכר.

מכתב מדמשק לפוסטאט. אותו כתב יד כמו F 1908.44DD, שכנראה הוא הסוף של אותו מכתב. בערבית-יהודית. תיארוך: לא לפני המאה ה-15, בהתבסס על שימוש במואידים ואשרפיים.

מכתב מהקהילה הקראית של דמשק לקהילה הקראית של קהיר. מתוארך: יום רביעי י' תמוז ה'תקי"ב (1752 לספירה). בעברית ויהודית-ערבית. מסמך גדול מאוד הדרוש בדיקה נוספת.

מכתב מהקהילה הקראית של דמשק לקהילה הקראית של פוסטאט/קהיר. שולחים רבים מוזכרים. תאריך לא ידוע. בעברית ויהודית-ערבית. עוסק בעניין משפטי או כספי; דרוש בדיקה.

נוסח קראי לשטר חוב שנערך בעיר ש[אם = דמשק?]. מעל הנוסח מופיע גם קטע טקסט שנראה מתאים יותר לאיגרת מאשר לשטר משפטי. בצד ה-verso מופיעות כמה ברכות בעברית.

כתובה קראית מדמשק. החתן הוא יוסף הלוי ב' יהודה. הכלה הנשואה לשעבר היא אסתר הידועה כזוביידה ב' עובדיהו ב' דוד. תאריך: ה' חשון 5399 = 1638 לספירה.

קטע ממכתב שלמה הכהן גאון בן אליהו, דמשק, לעולא הלוי בן יוסף, פוסטאט. מתוארך: י"ט אדר 1427 לשטרות = 5 במרץ 1116 לספירה.

מכתב מיפת פירוז בדמשק לאליהו פירוז בפוסטאט/קהיר. ביהודית-ערבית. תיארוך: ממוין כמאה ה-18. דרוש בדיקה נוספת.

מכתב ארוך ליצחק נח ב' אברהם בקוקיזוב. הכותב מזכיר את הקהילות בירושלים ובדמשק ומתייחס לשמירת חג הפסח.

קולופון בכתב ידי המלמד הלל בן פרחיה. מקום: דמשק. תאריך: 25 כסלו 5036 = 15 בדצמבר 1275 לספירה.

מכתב מעמרם הכהן בן אהרן, בדמשק, כנראה לחמיו צדוק בן יאשיהו, בצור. תאריך: כ-1093 לספירה.

קטע כתובה. מיקום: דמשק. מתוארך: [10]89/90 או [11]89/90 לספירה.