מס הגולגולת במסמכי הגניזה — עמוד 2

מכתב בערבית-יהודית. השולח הוא ככל הנראה מחרוז בן יעקב, סוחר הודו ובעל אונייה (נאח'ודא) המוכר ממסמכים שתאריכם 1131/32 עד 1150 לסה"נ לערך (הזיהוי נעשה על ידי אמיר אשור ומרדכי עקיבא פרידמן). השולח שהה קודם לכן בקוץ ועתה הוא נמצא באחת העיירות בריף המצרי או בארץ ישראל וסוריה (הלבנט), שכן הוא מבקש לקבל חדשות על משלוחים שנשלחו אליו מעדן. בקטע זה נשתמרו החלק התחתון של פני המסמך והחלק העליון של גבו. השולח מתלונן על כך שהוואלי סחט ממנו כסף השנה לתשלום מחצית מס הגולגולת (ג'זיה) של הִבּה. הוא מוסר שמגרבי אחד הגיע מדמשק, והקהילה התקשרה עמו בהסכם שילמד את ילדיהם וישמש שליח ציבור במשך שנה אחת, והם ישלמו לו 9 קרטאסים(?) ושני פלוס בחודש ואולי 2 דרהמים נוספים לכיסוי מס הגולגולת שלו. השולח מצטט מאבות ד, ט ("כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר"). השולח שמח מאוד על ההתנצלות של הנמען ועל המתנה (של 20 דרהמים?) ושב ומדגיש שלא היה צורך בכך. הוא מתבייש לשלוח מכתבים לבני דודיו (אבנא' ח'אלה) משום שאין בידו מתנות לשלוח להם. בשולי פני המסמך מופיעה בקשה לדבר מה (קרכה?) עשוי פשתן לבן (נראה שיש כאן מילה יהודית-פרסית, "באבת", המשמשת בהקשר דומה לזה שבמסמך אחר — ראו מאמרו של שקד על דו-לשוניות פרסית-ערבית). עיקר הטקסט בגב המסמך עוסק במשלוח של ציפורן (תבלין) שמעולם לא הגיע לידי השולח. ייתכן שהאשמה רובצת על אדם בשם סולימאן, והשולח נראה כמי שחושש ממנו ("אין מי שיתבע אותו מלבד האלוהים"?). אפשר שהמשלוח הופקד אצל בני אבו סעד שאינם מהימנים. הנמען מתבקש לסייע בעניין. השולח מתלונן שאיש אינו מוכן להלוות לו כסף או ללוות ממנו כסף. הוא מבקש מהנמען להשמיע מילה טובה אצל בן דודו (אבן עם), "המכיר היטב את ארץ ישראל וסוריה". השולח טוען שהוא יודע להפוך דרהמים לדינרים. הוא מבקש מגילת קלף (גביל) ואת הלכות שחיטה בערבית (כפי שהבטיח לו הנמען), ומבקש מהנמען למכור עבורו כרך תורה. השורה האחרונה ששרדה במכתב (בשוליים של גב המסמך) מזכירה את ארץ ישראל וסוריה, חוטי טווייה, נושאדר (סל אמוניאק) ו"רוק של מ[...]".

דף מתוך כרך שו"ת בכתב ידו של יוסף בן שמואל בן סעדיה הלוי (לערך 1181–1209). השאלה הראשונה עוסקת באלמנה ובשלושת ילדיה הגרים בחצי דאר (בית) שהיה הנכס היחיד שהותיר אחריו בעלה המנוח. המנוח היה חייב שמונה דינרים לבעל חוב, ואילו שווי הנכס הוא שבעה דינרים בלבד. בני המשפחה מכרו את הנכס כדי להתפרנס, אם כי נראה שעודם מתגוררים בו. השאלה היא האם רשאי בעל החוב לתבוע את הנכס מחמת החוב המגיע לו. התשובה היא שיוכל לעשות זאת רק לאחר שהיתומים יגיעו לבגרות, אך לא כל עוד הם קטינים. מובאת הפניה לערכין כב ע"א. השאלה השנייה מתארת היבט משפטי אחר של אותו מקרה עצמו: האלמנה איבדה את כתובתה. השאלה היא האם יש לה זכות תביעה כלשהי על הנכס מכוח כתובתה האבודה (שבה היה אמור להיות מצוין סכום העיקר ותוספת הכתובה המגיעים לה). התשובה היא שאין באפשרותה לתבוע דבר מכוח זכויות כתובתה בלא שתציג את שטר הכתובה המקורי, תקיימהו בבית הדין, ותישבע שבועת אלמנה. השאלה השלישית עוסקת באדם שרכש מוסלמים ספר מקרא (מצחף כתיב) מתוך השלל והביזה (נוהבה) של פוסטאט (ככל הנראה התייחסות לאירועי שנת 1168). הוא מצא כתוב בו שהספר שייך להקדש. הלה שרוי במצוקה כלכלית בשל חובות הג'זיה (מס הגולגולת) ומבקש למכרו. השאלה היא האם יש בידו רשות למכרו או למשכנו. ראו תשובה דומה מאת הרמב"ם (מהדורת בלאו, סימן רט). חלק מן המידע מבוסס על מהדורת מ"ע פרידמן. יש לציין כי הקטע הסמוך הוא דף נוסף מדיון ספרותי-הלכתי בכתב ידו של אותו סופר, אך אינו קשור ישירות לקטע זה.

מסמך משפטי. תיארוך: ככל הנראה סביב 1185 לספירה. זהו המסמך היחיד הידוע המזכיר את המג'לס של הרמב"ם. מדובר בטיוטת הצהרה (תקראר) שהיתה אמורה להיחתם על ידי הרמב"ם, הדיינים והזקנים, ולפיה אברהם בן יחיא הלוי, המכונה אלנג'יב, יקבל את תשלום מס הגולגולת שלו (ג'זיה) בסכום של 1 2/3 דינרים מתוך ההכנסות של דמי השכירות של "גוש" בניינים (רבע) שהיה הקדש המיועד לעניים. כך ישולם מס הגולגולת של אברהם מהכנסות הקודש, לא כצדקה, אלא כפיצוי על שכר טרחה שעליו ויתר בעבר עבור פיקוחו על תיקונים בפונדק (פנדק). הטקסט מדגיש את התועלת הרבה שתצמח מהמשך נוכחותו בעבודות תיקון מסוג זה. תשלום זה היה אמור לבוא במקום משכורת יומית של חצי דרהם שאלנג'יב היה זכאי לה בעבור פיקוחו על בניית הפונדק ('מלון' או חאן לשיירות), אשר הוקם בידי אבו עמראן בחיר הכהנים — מן הסתם אף הוא מבנה ציבורי. תגמול של חצי דרהם זה שולם בדרך כלל מתוך שכר יומי של שני דרהם שקיבל הוכיל (Wakīl), הוא מנהל המבנה. ההצהרה אינה חתומה, אולי משום שהרמב"ם התנגד להסכם מעורפל שכזה הנוגע להוצאת כספים שיועדו לעניים. (המידע מהערות גויטיין ומגיל.) בצד האחורי (verso) שש שורות של חרוזים בכתב ערבי.

עצומה מנאצר בן בו אלפרג', שהתאסלם (אהתדא) "על יד" צלאח אלדין(?) (אך אולי אין הכוונה לצלאח אלדין הידוע עצמו?) במחוז אלע'רביה. הנמען הוא ככל הנראה צלאח אלדין בכבודו ובעצמו (אלמקאם אלעאלי אלמלכי אלנאצרי אלצלאחי, [יאריך אלוהים] את מלכותו). עצומות נוספות הידועות לנו מן הגניזה הממוענות לצלאח אלדין כוללות שלושה מסמכים נוספים. בעצומה הנוכחית מופיעים תארים מעטים בהרבה מאלו שבשתי העצומות האחרות, והיא מתייחסת אליו רק בתואר "מלך" ולא "סולטאן" — ולכן ייתכן שהיא נכתבה בתקופת כהונתו כווזיר פאטמי (1169–1174). מגיש העצומה מציג את עצמו כמי שהתאסלם, ככל הנראה בי"ט ברמדאן 55[.] להג'רה (כלומר בטווח השנים 1155–1164 לסה"נ). שאר העצומה אבד. ייתכן שהוא ביקש לרשום את פטורו ממס הגולגולת (ג'זיה).

מכתב בקשה קליגרפי שלם המופנה אל יפת השר, לוי, ובו מתחנן הכותב לקבל כסף שיסייע לו לשלם את מס הגולגולת (ג'זיה) עבורו ועבור שני בניו. המכתב כולל כמה פרטים מעניינים. הכותב מספר שמדי שנה רגיל יפת השר לשכנע את אלשיח' אלנפיס לשלם עבורו את מס הגולגולת. הכותב שקוע בחובות בסך 300 דרהם, בתוספת ריבית, וזאת בין השאר בשל ההוצאות הכרוכות בחתונת בנו. כל בני הבית גוועים ברעב, שכן, כדבריו, "אינני קונה אלא את לחם השוק". בהמשך הוא מצטט את הכלל ההלכתי שלפיו עניי ביתך קודמים לעניי עירך, ועניי עירך קודמים לעניי עיר אחרת, ומוסיף: "על כן ראה אותי כאחד מעניי ביתך". הוא מבקש שגיסו לא ישמע על העניין (ייתכן שהוא קשור ליפת השר דרך גיסו זה). השווה למסמך נוסף (PGPID 11725).

מכתב או טיוטת מכתב ממֻעַמַּר הכהן ("המלמד של קַליוּב") אל עַמְרָם הכהן בפוסטאט. בערבית-יהודית. צד הרקטו עוסק כולו בדברי נימוסים והחמאות, ומזכיר כי בעת שהנמען עזב את מקום מושבו של הכותב, הוא הזמין את הכותב להתארח עמו בפוסטאט; ואולם לכותב לא הייתה כל אפשרות להגיע לפוסטאט, ויתרה מזאת — הוא לא רצה להכביד על הנמען. בצד הוורסו מתבררת מטרת המכתב האמיתית: הכותב מצוי במצוקה כלכלית קשה וזקוק לסיוע בתשלום מס הגולגולת (ג'זיה), והוא שוהה בבית הכנסת (בפוסטאט?). בעבר שהה במשך חודשיים בקַליוּב, ושם קיבל רק את המֻוּנַה/מֻאְנַה (קצבת מחיה?) ועשרה פֻלוּס. דרישת שלום לאַבּוּ עַלִי.

מכתב מהארון אל משה בן יהודה. בערבית-יהודית. תיארוך: הרבע האחרון של המאה ה-15. השולח מזכיר לנמען שזה מנהגו לשלם עבורו את מס הגולגולת (ג'זיה). אולם השנה משה נעדר כבר תשעה חודשים ולא שלח כל סכום כסף. הוא מדווח כי אדם בשם שלמה סיקילי בדרכו לאלכסנדריה יחד עם ר' יוסף קסטרו — ונראה שגם אדם זה זקוק לכסף. מוזכר הגעתה של 'הח'רקה הכחולה' (שנזכרת גם במכתב קודם באותו כריך). יש עוד אדם נוסף שמגיע לאלכסנדריה והוא אף הוא נזקק לסיוע בתשלום מס הגולגולת; שמו של זה הוא מוסא בן מרעקה(?). אם משה בן יהודה וצדקה נס לא יפעלו בעניין כל הבקשות הללו, יהיה הארון נאלץ לערב את הנגיד.

מכתב מהקהילה היהודית של קפצה (גפצה) שבתוניסיה אל יוסף בן יעקב. בערבית-יהודית. תיארוך: סביב שנת 1016 לסה"נ, שכן נזכר בו כיבוש העיר (או הגעתו אליה?) של מנצור בן רשיק, אותו מנצור ששימש כעאמל (מושל) של קירואן בשנת 1016, השנה שבה עלה אלמֻעִז בן באדיס לשלטון. גיל זיהה את הנמען כיוסף בן יעקב אבן עוכל, אך גויטיין חלק עליו (על פי כרטסת הקיטלוג שלו). הנמען מתבקש לעשות טובה כלשהי או להתערב בעניין מסוים; גיל הניח כי מדובר במס הגולגולת (ג'זיה), אך לא ברור שהדבר אכן מוזכר במכתב. המכתב פגוע מאוד, אך ייתכן שניתן יהיה לחלץ ממנו מידע נוסף תוך מאמץ רב.

מכתב מאיש לא מזוהה, השוהה בדמיאט, אל אמו, ככל הנראה בפוסטאט. בערבית-יהודית, כאשר הכתובת נכתבה באותיות ערביות. מתוארך אולי למאות ה-13–15. הכותב מרגיע את אמו ומבטיח לה שמצבו בדמיאט אף טוב יותר מכפי שהיה בפוסטאט. הוא מוסר דרישות שלום לבני משפחה רבים ומזכיר תשלומים בעבור מס הגולגולת (ג'זיה). בטקסט מופיעות כמה צורות דיבוריות מעניינות, ובהן: טציקי במקום תציקי; הביטוי "māshī l-ḥal" במשמעות "הולך כשורה" — ביטוי שעדיין נמצא בשימוש בערבית מודרנית; אלך (ilik) במקום אליך (ilayki); ואלסלים במקום אלסלאם.

קבלת מס גולגולת עבור רִדא בן מחאסן היהודי בפסטאט. טריגר: אדא. סכום: דינר אחד בדיוק (סוא). שלושה סטים של סימני רישום, אחד לכל אחד מה-נאד'ר, המשארף והמתוולי. עלאאים: אל-חמד ל-לאה אל-ח'פי לֻטְפוּהוּ, אל-חמד ל-לאה עלא נעמיהי, ואל-חמד ל-לאה וביה אסתעין. מתוארך (ש' 7) ל-8 ד'ו אל-חג'ה 'של אותה שנה' שבעדה שולם המס, המופיע בש' 4 אך קשה לקריאה בשל קפל וכתם; ייתכן 623 ה'. קבלה זו חסרה בצורה יוצאת דופן בסמלה. חלק מנוסחת המבלג' ועלאמה נוספת מופיעים גם בורסו.

מכתב מאת יהודי אירופי שספינתו טבעה במהלך מסעו לקיים נדר לעלות לרגל לירושלים, וכל רכושו אבד לאחר שהושלך לים כדי להציל את הספינה. הפנייה לקהל, הכתובה בעברית על קלף, מתארת את מסעותיו רבי-הפנים של הכותב: בראשונה הגיע לאלכסנדריה, שם ניסו המוסלמים לגבות ממנו את מס הגולגולת (ג'זיה); ולאחר מכן, ככל הנראה לפוסטאט, לאחר שניצל בידי יהודי, ושם הוא מסתתר בעת כתיבת המכתב לאחר שהוטרד על ידי גובה המסים ומחשש שייאסר.

הקטע השמאלי-עליון של הקטע: התכתבות רשמית בכתב ערבי. המסמך נכתב כנראה עבור מתאסלם חדש מסַמְטָא (בדלתא של הנילוס). האמיר פח'ר אלדין כתב לעז אלדין שיכתוב למושל סמטא ויורה לו שלא להטריד את האדם הנדון בעניין מס הגולגולת (ג'זיה), שכן הוא כבר התאסלם. בתחילת המסמך מתבקשת הוצאת מסמך רשמי (משרוח') שיישא את סימן הרישום של הנמען בכתב ידו (בידיה לעלאמתה). דרוש עיון נוסף.

שני הצדדים, רקטו וורסו, מכילים ככל הנראה טקסטים משפטיים הנוגעים לנדל"ן. הוורסו כתוב בכתב ערבי. הוא מתאר בית הידוע בכינוי ביתו של עלי בן כרים; וכן משהו המוביל אל כיכר מסוימת (maslūka ilā bisāṭ a[..]). דרושה בחינה נוספת. הרקטו כתוב בערבית-יהודית. נזכרות בו שלוש חנויות; שוק הידוע בשם סוק אלג'זיה(?); מתחם הכולל דירה בקומה עליונה; וכן חלונות או מרפסות (rawāshin).

שריד ממכתב הממוען לחבר מסוים (בפנייה "...בסנהדרין גדולה...") המתאר את מצוקתו הכלכלית של הכותב. כמו כן הוא מוסר המלצה על מוסר המכתב, הנתון במצוקה גדולה אף יותר בשל מס הגולגולת (ג'זיה) ומתעתד לנסוע לאל-שאם, וזקוק לסיוע. בסוף המכתב נוספה תוספת (פוסטסקריפט) שממנה משתמע כי הנמען עצמו או אחד מבני משפחתו חולה או שרוי במצוקה, והכותב מביע את דאגתו.

רקטו: מכתב בכתב ערבי. מדובר במכתב משפחתי-מסחרי ארוך, צפוף ושמור היטב. נזכרות בו כמויות גדולות של דגנים ותוצרת חקלאית: 400 אִרְדַבּ חיטה ו-600 אִרְדַבּ יבול. כמו כן מוזכרים סכומי כסף גדולים, מס — ככל הנראה מס גולגולת (ג'זיה) — ורישום של דבר־מה על נייר (כָּאע'ַד'ַה). דרוש עיון נוסף. (חלק מהמידע מבוסס על כרטיסייתו של גויטיין.)

מכתב מטוביה בן משה הקראי אל אברהם בן סהל אלתסתרי בפסטאט. בעברית. תיארוך משוער: סביב 1045 לספירה. הכותב מבקש מאברהם מכתב בעניין מס הגולגולת (ג'זיה) שלו, כדי שלא ייאסר בדרכו חזרה לארץ מולדתו, כפי שכבר אירע לו בתִּניס. הוא אינו מבקש שום סיוע כספי. המידע מבוסס על גיל.

קבלת מס גולגולת (ג'זיה) עבור סַלְמוּן [...], ייתכן מורה (מֻעַלִּם) בפוסטאט; הסכום הכולל בפינה הימנית העליונה; שני ה'עַלָאאִם': 'וְאַלְחַמְד לִלָּה עַלָא אִחְסָאנִהִי' ו'וְאַלְחַמְד לִלָּה אַלְמֻוַפַּק לִחַמְדִּהִי'

מכתב לדמסיס, בערבית-יהודית. מזכיר את אמו של מישהו, דבר שיש לרכוש עבור הכותב, שלושה תשלומי מס גולגולת, קבלת קבלות, מישהו גובה יותר מדינר אחד, [שמונה] דירהם ומאה ביצים (?).

קבלת מס גולגולת (ג'זיה) של מסאפר בן יוסף בקהיר לשנת 502 היג'רי. 'תד'כרה בסם...' עם סימוני רישום של דיוואן אל-ג'ואלי. מתוארך 2 רג'ב 502 (5 בפברואר 1109 לספירה).

מכתב בערבית-יהודית. קטע (פינה עליונה ימנית). כתיב פשוט. השולח מביע דאגה למחלת הנמען ולמס גולגולת; מזכיר נסיעה ברי"ף והגעה לאלכסנדריה; ודיין ששמו אולי קריא.

קבלת מס גולגולת לאיברהים בן צדקה בפסטאט לשנת 526 לספירה המוסלמית. סכום: חצי דינר (השיעור הנמוך ביותר). ג'הבד': הבת אללה. ראוי לשימור ודיגיטציה.

קבלת ג'זיה, בכתב ערבי. פדאאל בן בו אל-פרג' היהודי משלם דרהם אחד לחשבון מס גולגולתו בפסטאט לשנת 584 ה'.

קבלת מס גולגולת, פוסטאט. התשלום: דינר אחד. תאריך: 601 AH? נדרשת בדיקה.

קבלת מס גולגולת לצדקה בן בו אל-חסן(?) היהודי. מכיל סימני רישום.