Yevr. III B 349

תיאור

עדות משפטית שנכתבה בפוסטאט ב-כ"ו באייר א'שפ"א לשטרות (1070 לסה"נ). המסמך עוסק בגביית חוב שהיה חייב הלל בן מנשה לדיין אברהם בן נתן. לאחר מספר ישיבות בית דין הושגה הסכמה בין הצדדים, אך אברהם לא הצליח לגבות את יתרת החוב מאחר שנאלץ לצאת לדרך. לפיכך שלח את דודו צדקה בן מבורך לגבות את החוב הנותר, וחלק ממנו כבר נגבה בפועל. ייתכן שהמחלוקת בין הצדדים על גובה היתרה נבעה מכך שחלק מהחוב היה הון בעסקה משותפת אחת או יותר (כֻּלّ מעאמלה), שאותן יזם נתן (אביו של אברהם). על הלל הוטל לפרוע את החוב הזה, והמסמך כולל סעיף קנס למקרה שלא יעמוד בהתחייבותו — דבר המעיד שצדקה לא גבה בפועל את מלוא הסכום, אלא חלק ממנו בצירוף ערובה לתשלום היתרה. ברגע שצדקה גבה את התשלום מהלל, נפטר הלל מכל התחייבות נוספת. החלק החסר במסמך כלל ככל הנראה את שיעור התשלום הזה, וכן את נוסחאות הסיום וחתימות העדים. סיבת הסכסוך עשויה הייתה להיות אי-הסכמה לגבי הערכת השווי של נכסי השותפות, או לגבי תנאי השותפות עצמה. אם מערכת היחסים העסקית בין אברהם להלל השתרעה על פני מספר שותפויות, ייתכן שהמחלוקת הייתה על חלוקת רווחי השותפות (ולא על שוויָם של רווחים אלה). בידי אברהם היה שטר חוב (כִּתאב דַיְן), דבר המרמז על כך שתנאי ההלוואה הראשונית להלל ואולי גם תנאי המעאמלה עצמה היו מנוסחים בכתב, ואם כך — המחלוקת עשויה הייתה להיות על הערכת השווי של נכסי השותפות.

Princeton Geniza Project description: Legal testimony. Location: Fustat. Dated: 26 Iyyar 1381 Sel., which is 1070 CE. Regarding the collection of a debt owed by Hillel b. Menashshe to the judge Avraham b. Natan. After a number of court sessions an agreement was reached, but Avraham was unable to collect the balance of the debt due to travel. He sent his uncle Ṣedaqa b. Mevorakh to collect the remainder of the debt, part of which has already been collected. The parties may have disagreed about the remaining amount of the debt because some of it was equity in one or more joint enterprise (kull mu‘āmala), initiated by Natan (Avraham’s father). It fell to Hillel to repay this debt, and a penalty clause is included should he fail to repay, indicating that Ṣedaqa didn't actually collect the total, but a portion plus an assurance of the remainder. Once Ṣedaqa collected payment from Hillel, the latter was cleared of further obligations. The missing portion of the document likely specified the amount of this payment, as well as containing the closing formulae and the witnesses’ signatures. The cause of the dispute may have been a disagreement over valuation of partnership assets, or over the terms of the partnership itself. Lieberman notes that if Avraham’s business relationships with Hillel had spanned a number of partnerships, then the disagreement could have been about the division of partnership profits (rather than the value of these profits). Abraham held a debt document (kitāb dayn), suggesting that the terms of an initial loan to Hillel and perhaps the terms of the mu‘āmala itself were laid out, in which case the dispute could be over the valuation of partnership assets. (Information from Lieberman, "A Partnership Culture," 1-2)