ENA NS 18.33

תיאור

מכתב מיהודה הלוי באלכסנדריה אל חלפון בן נתנאל. בערבית-יהודית. תאריך: לאחר אמצע ספטמבר 1140 לסה"נ. במכתב מזכיר הלוי את הכבוד המופלג שחלקו לו יהודי אלכסנדריה, ובראשם אהרן אבן אלעמאני. הוא חש צורך להראות כלפי חוץ ("טאהר") כי קיבל את הכבוד הזה בסבר פנים יפות, אך הדבר היה לו למבוכה משום שטרם יצא לארץ ישראל ורצה בכוונתו הפנימית ("באטן") להיות לבדו, וראה את המוות לנגד עיניו. המשורר מבקש מחלפון לכתוב מכתב תודה אל הדיין כדי להראות עד כמה הוא מעריך את מאמציו. בהמשך הוא מגיב על "הדכדוך ועצב הלב" של חלפון, שגם מוזכר במכתב IV, 92. יהודה הלוי מסביר כי מדובר בתגובה טבעית לאבלו של חלפון על מות אחיו עלי. (המידע מתוך גויטיין ופרידמן, ספר הודו ד')

Princeton Geniza Project description: IB IV, 68a (ח75). Letter from Yehuda ha-Levi, in Alexandria, to Ḥalfon b. Netanel. In Judaeo-Arabic. Dating: after mid-September 1140 CE. In which ha-Levi mentions the exaggerated honors the Jews of Alexandria bestowed on him, especially Aharon Ibn al-ʿAmmānī. He felt the need to show outwardly (“טאהר”) that he had received said honors kindly, but they embarrassed him in that he had not left for the land of Israel and wanted, in his inner intention ('באטן'), to be alone, and saw death before his eyes. The poet asks Ḥalfon to write a letter of thanks to the judge to demonstrate how much he appreciated his efforts. In the continuation, he responds to Ḥalfon’s "depression and sadness of heart," which is also mentioned in IV, 92. Yehuda ha-Levi explains that this is a natural response to Ḥalfon's grief over the death of his brother ʿEli. (Information from Goitein and Friedman, India Book IV)