CUL Or.1080 J237

תיאור

מכתב מאבו אלרצ'א, השוהה בקוץ, אל אבו זכרי בפוסטאט, הממוען אליו דרך בית חרושת הסוכר (מטבח') של אבו אלמעאני. המכתב כתוב בערבית-יהודית, והכתובת על גביו בכתב ערבי. לפי כרטסת גויטיין, הנמען הוא אליהו הדיין, שאכן היה לו בן בשם (אבו) זכרי. תיארוך: כנראה ראשית המאה ה-13. הכותב מבקש מהנמען להוציא חוות דעת הלכתית (פתווא) בעניינו של אדם בשם מחאסן, המעוניין לשאת את אחות אשתו. מחאסן הכחיש האשמה הקשורה לאירוסין אלה בפני בית דין מוסלמי, אך הודה בה בפני בית דין יהודי. בפרשה מעורבים אשת (בית) אבן קסאסה ואבו סעד אלעטאר, המכנה את עצמו "שיח' אליהוד" (זקן היהודים). השולח מתלונן מספר פעמים על מחלתו ועל עוניו, ולכן על חוסר יכולתו ליישב את העניין. הוא מבקש מהנמען שלא לשלוח את מכתביו לחנותו של אבו סעד, משום שאבו סעד נוהג לקרוא אותם תמיד בטרם יעבירם לידי הנמען. (חלק מהמידע מבוסס על כרטסת גויטיין.)

Princeton Geniza Project description: Letter from Abū al-Riḍa, in Qūṣ, to Abū Zikrī, in Fustat, c/o the sugar factory (maṭbakh) of Abū al-Maʿānī. In Judaeo-Arabic with the address in Arabic script. (Goitein's index card identifies the addressee as Eliyyahu the Judge, who did have a son named (Abū) Zikrī.) Dating: Probably early 13th century. The addressee is asked to give a responsum (fatwā) with regard to a certain Maḥāsin who wanted to marry his wife's sister. Maḥāsin had denied a charge in connection with this engagement before a Muslim court and confessed it in a Jewish court. The issue involves the wife (bayt) of Ibn Qasāsa and Abū Saʿd al-ʿAṭṭār, who calls himself Shaykh al-Yahūd. The sender complains several times about his illness and poverty (and therefore his inability to resolve the issue). He tells the addressee not to send letters to the shop of Abū Saʿd, because Abū Saʿd always reads them before passing them on to the addressee. (Information in part from Goitein’s index card.)