T-S 13J24.10

תיאור

מכתב מאת שמחה הכהן (השוהה באלכסנדריה) אל חותנו אליהו הדיין וחמותו סת ריחאן (בפוסטאט). כתוב בערבית-יהודית. שמחה מתאר במילים נוגעות ללב את מחלתה ומותה של ה"ג'אריה" שלו (שפחתו). גויטיין ומוצקין הבינו שמדובר בבתו, אך סביר יותר שהכוונה כאן לשפחה, מכיוון ששמחה מצטט כנחמה את הנוסח מברכות ט"ז ע"ב: "המ ימלא חצרונכם" (כפי שהעירה איב קרקובסקי, 07/2022). הרופא אבו אלת'נאא' טיפל בה בביתו, ובסופו של דבר אמר לשמחה לקחתה בחזרה כאשר מצבה הפך לחסר תקווה. שמחה שמח לרגע קצר, שכן איש לא ציפה שתוכל ללכת שוב. סבל נשא אותה הביתה בתוך סל. היא מתה בביתם למרות תקוותם להחלמתה. אשתו של שמחה — בתם של אליהו וסת ריחאן — שרויה כעת בדיכאון עמוק ("העולם נסגר בפניה"), ואינה רואה איש מלבד סת ריחאן כאשר זו באה לבקרה. שמחה מתחנן בפניה כעת לבוא שוב לבקר בקרוב. ראו גם את המסמך הקשור. נדון אצל גויטיין.

Princeton Geniza Project description: Letter from Simḥa ha-Kohen (in Alexandria) to his parents-in-law Eliyyahu the Judge and Sitt Rayḥān (in Fustat). In Judaeo-Arabic. Simḥa describes in moving terms the illness and death of his female slave (jāriya). Goitein and Motzkin understood this to refer to his daughter, however it probably means slave here, because Simḥa cites as condolence the formula from Berakhot 16b, "המ ימלא חצרונכם" (noted by Eve Krakowski, 07/2022). The physician Abū l-Thanāʾ had been caring for her in his home, and ultimately told Simḥa to take her back when her illness became hopeless. Simḥa (briefly) rejoiced because no one had expected her to walk again. A porter carried her home in a basket. She then died at home despite their hopes for her recovery. Simḥa's wife–the daughter of Eliyyahu and Sitt Rayḥān—is now in a deep depression ("the world closed itself to her") and sees nobody except Sitt Rayḥān when she visits. Simha now begs her to visit again soon. See also T-S 18J4.10. Discussed in Goitein, Med Soc II, 251.