תיאור
רֻקְעַה (פתק) ובה צוואת רכוש של סוחר לקראת מותו. הכותב מורה כי בתו לא תינשא לפני שנת 500 להיג'רה (1107/08 לסה"נ). לאחר מכן הוא מפרט שורה של חובות שאנשים שונים חייבים לו, וממנה את רבי יוסף (הנאמן) כנציגו לצורך גביית החובות והוצאתם לפועל. רוב החובות הם בסכומים קטנים. הסחורות הנזכרות במסמך כוללות פריטים המיועדים למסחר המזרחי: פוטה (פיסת בד) ונחושת המיועדים לתימן, וכן אלמוגים (שגם הם בוודאות מיועדים למזרח) ומשי. במסמך נזכרים אנשים רבים, ובהם אבו יעקוב יוסף אלקֻדְסי, אבו עִמרן בן אברהם הכהן, אבו מנצור, אבו אלברכאת אלחלבי (סוחר בדרך הודו), יחיא 'בן הצבּע' ואבו אלברכאת בן שֻעַיְב.
Princeton Geniza Project description: IB VII, 5. A note (ruqʿa) with a merchant's disposition for his property in contemplation of death. He specifies that his daughter should not marry before the year 500 AH = 1107/08 CE. He then lists various debts owed to him by other people before naming Rabbi Yūsuf (the trustworthy) as his representative for executing on these obligations. The debts are mostly for small amounts. Merchandise mentioned includes eastbound items like a fūṭa and copper going to Yemen, as well as corals (certainly going east) and silk. PG. Mentioning many people including Abū Yaʿqūb Yūsuf al-Qudsī, Abū ʿImrān b. Avraham al-Kohen, Abū Manṣūr, Abū l-Barakāt al-Ḥalabī (and India trader), Yaḥyā ‘the son of the dyer’ and Abū l-Barakāt b. Shuʿayb.