T-S 8J40.8

תיאור

מכתב מיעקב הרופא (המכונה "אלנאפע", כלומר היעיל), בשמטוניא הסמוכה לכופה שבעיראק, אל תלמידו ואולי חתנו יוסף, בג'ומא מזידאת (מקום שלא זוהה; גיל מציע שגם הוא בעיראק, סמוך לסורא). תיארוך: ככל הנראה תחילת המאה ה-11. יעקב מדווח שהגיע בשלום לבגדאד ב-15 בתמוז. הוא חיפש את מאג'ד אך נאמר לו שזה כבר בא והלך לפני חג השבועות, וחיפש את אבו אלרצ'א בן אלצדר אלתאג'ר אלבגדאדי אך נאמר לו שנסע להמדאן. יעקב אופטימי שאנשים אלה ישובו עם שיירות החג' (אלחג'). באשר לשתי הישיבות, יעקב נמנע מלהצטרף לאחת מהן כדי שלא לפגוע באחרת. הוא אמר להם שנדר נדר לבקר בקברי קדושים (גיל מציע ספציפית את קברו של יחזקאל הנביא). לאחר מכן נסע לשמטוניא, שם מצא את כולם חולים במגפה. הכותב עצמו חלה בנפיחות, כנראה מורסה, ברגלו, שממנה פיתח חום ושכב במיטה במשך 17 יום. בנו אבו אלברכאת חלה אז בחום גבוה מאוד וקבוע ("כמו אש בוערת"). יעקב שלח לבגדאד לקבל חומרי מרפא ועירבב בעצמו את הסירופ הרפואי (שראב) לבנו, שאותו נתן לו מדי יום יחד עם מי שעורים (מאא' אלשעירון). בנו מרגיש עתה טוב יותר. בתחילה התגוררו בבית אבו סעד "הפקיד" בן ח'לף (ככל הנראה קרוב משפחה, לפחות על דרך נישואין, ראו שורות 4–5 בצד האחורי), אך כשהוא ובני משפחתו חלו, הם "ניתקו" את אורחיהם, "ואתה יודע שאנשי שמטוניא, אפילו כשהם בריאים, אינם מתחשבים בזרים". מה שהציל את יעקב היה שאנשי שמטוניא הזדקקו לשירותיו כרופא. על הגיאוגרפיה של שמטוניא/שמטוניה כותב גולב: "מקום זה הוא כיום חורבה הידועה בשם תל אלשמטוני, השוכן מדרום לבגדאד בצדו המערבי של נהר החידקל סמוך לקטסיפון (אלמדאאן)".

Princeton Geniza Project description: Letter from Yaʿaqov the physician (known as 'the effective'), in Shamṭūniyya, near Kūfa, Iraq, to his pupil and perhaps son-in-law Yūsuf, in Jūma Mazīdat (unidentified location; Gil suggests that it is also in Iraq, near Sūra). Dating: Probably beginning of the 11th century. Yaʿaqov reports that he arrived safely in Baghdad on the 15th of Tammuz. He looked for Mājid but was told that he had already come and gone before Shavuot, and he looked for Abū l-Riḍā b. al-Ṣadr al-Tājir al-Baghdādī but was told that he had traveled to Hamadān. Yaʿaqov is optimistic that these men will return with the ḥajj caravans. As for the two yeshivot, Yaʿaqov declined to join either one of them so as not to offend the other. He told them that he had made a vow to visit the graves of holy men (Gil suggests specifically the grave of Ezekiel). He then traveled to Shamṭuniyya, where he found everyone sick from an epidemic disease. The writer himself became ill with a swelling, probably an abscess, on his leg, from which he developed a fever and was bedbound for 17 days. His son Abū l-Barakāt then became ill with a very high constant fever ("like a blazing fire"). Yaʿaqov sent to Baghdad for materia medica and mixed the medicinal syrup (sharāb) for his son himself, which he gave him each day together with barley water (mā' al-shaʿīrūn). His son is now feeling better. At first they were staying in the house of Abū Saʿd 'the paqid' b. Khalaf (probably a relative, at least by marriage, see verso lines 4–5), but when he and his family became ill, they 'cut off' their guests, "and you know that the people of Shamṭuniyya, even when they are healthy, do not care for foreigners." The saving grace for Yaʿaqov was that the people of Shamṭuniyya needed his services as a physician. The geography of Shamṭūniyya/Shamṭūnya is also described by Golb as follows: "[T]his locality is now a ruin known as Tell el-Shamṭūnī, located to the south of Baghdad on the western side of the Tigris near Ctesiphon (al-Madāʾin)." Norman Golb, "A Marriage Deed from 'Wardūniā of Baghdad,'" JNES 43 no. 2 (1984), 154. VMR. ASE.