MIAC 23973.21

תיאור

מכתב מחצן אלדולה אבן אלעסקלאני אל אורוי, האפרכוס הנובי בעיר אבּרים. אבן אלעסקלאני פותח באישור קבלת מכתבו של האפרכוס ומגיב לחששות שהביע האפרכוס בנוגע למסע שהוא מתכנן אל מלך נוביה. אבן אלעסקלאני מבהיר את מעמדו: "אינני חייל בצבא המלך שיש לחשוש מפניי. אני איש שהוא סוחר, עבדו של מי שהיטיב עמי" (או: שגמל לי חסד). אבן אלעסקלאני דוחה גם את הטענה שהוא "נער-עבדו של בעל החנית", ומצהיר במקום זאת: "אינני אלא סוחר", אורחו של המלך, ושלן בביתו של בעל החנית "כשאר הסוחרים". הוא מסביר שדחה את מסעו אל המלך בגלל חודש רמדאן, "חודש קשה" למסעות, ושבכוונתו לצאת לדרך "אחרי החג". בהמשך הוא מבקש מהאפרכוס לכתוב אל "עבד המלך" ולבקש ממנו למסור משלוח שהובטח לו. הוא גם מזכיר ששלח מתנות עם עבד: "חמישה פריטים (של בד), כלי שתייה גדול, סלסלה קטנה של ממתקים ומזרן". הוא מבקש בדחיפות את החזרת נער-עבדו, ומדגיש שהוא "אינו יכול לצאת לדרך עד שנער-עבדי יגיע". בשוליים הוא מבקש מהאפרכוס לשלוח מכתב המתיר ל"קבוצת סוחרים" להיכנס עמו לנוביה ולפגוש את המלך, דבר ש"יסייע להם בפרנסתם". אבן אלעסקלאני מופיע כדמות עוינת במכתב של לאמע אבן חסן, שבו האחרון מתלונן במרירות על כך שאבן אלעסקלאני מנע ממנו לפעול בחצר מלך נוביה: "נער-עבדי הגיע מושפל ומקופח על ידי אבן אלעסקלאני… האם אבן אלעסקלאני הוא המלך ואנחנו עבדיו ומשתחוויו?" (שורות 9–17 בעבר השני). מכתב זה, לעומת זאת, מספק הקשר חשוב למערכת היחסים המורכבת של אבן אלעסקלאני הן עם מלך נוביה והן עם האפרכוס.

Princeton Geniza Project description: Letter from Ḥiṣn al-Dawla ibn al-ʿAsqalānī to the Nubian eparch Uruwī in Ibrīm. Ibn al-ʿAsqalānī begins by acknowledging having received the eparch's letter and responds to what appears to be the eparch's concerns about a journey he is planning to the Nubian king. ibn al-ʿAsqalānī clarifies his status: "I am not a soldier of the king's army that I should be feared. I am a man who is a merchant, the slave of one who has done good for me" (or: shown me favor). Ibn al-ʿAsqalānī further refutes the claim that he is "the slave boy of the Master of the Spear," asserting instead, "I am only a merchant," a guest of the king, and that he lodged with the Master of the Spear "like the (other) merchants." He explains he has delayed his journey to the king because of Ramaḍān, "a difficult month" for travel; he plans to go "after the festival." He then asks the eparch write to "the slave of the king" asking him to deliver a promised consignment. He also mentions sending gifts with a slave: "five pieces (of fabric), a large drinking vessel, a small basket of sweets and a mattress." He urgently requests the return of his slave boy, emphasizing he "cannot travel until my slave boy arrives." In the margin, he asks the eparch to send a letter allowing "a group of merchants" to enter Nubia with him to see the king, which would "help them in their livelihood." Ibn al-ʿAsqalānī appears as an antagonist in a letter of Lāmiʿ ibn Ḥasan in which the latter complains bitterly that Ibn al-ʿAsqalānī has impeded his activities in the court of the Nubian king (doc. 9 from the Qaṣr Ibrīm corpus, PGPID 40158): "My slave boy arrived humiliated and wronged by Ibn al-ʿAsqalānī.… For is Ibn al-ʿAsqalānī the king and we his slaves and his grovellers?" (v9–17) This letter, however, provides valuable context about Ibn al-ʿAsqalānī's complex relationship with both the Nubian king and the eparch. See also doc. 28 from the Qaṣr Ibrīm corpus. MR Khan, Qaṣr Ibrīm doc. 13.