תיאור
שטר משפטי. מתוארך לשנת 4757 לבריאת העולם (996–97 לסה"נ). ע'ליב הלוי בן שלמה, המכונה סלמאן אלטביב, מקבל הלוואה מאחיו יצחק בן סלאמה אלטביב (לפי גויטיין: סלאמה הלוי בן סלמאן [!]), וממשכן כנגדה את חלקו בירושה מאביהם — רבע מן החצר הנמצאת במצודה הרומית של פוסטאט, בסמטת בית הכנסת של הירושלמים. ההלוואה היא בסך שבעה דינרים "טובים" לתקופה של שנתיים, החל מחודש אב שנת 1308 למניין השטרות (סלאוקי). תאריך השטר עצמו קרוע, אך השנה 4757 לבריאת העולם נראית בבירור ומתאימה לתאריך הסלאוקי המוזכר בהקשר ההלוואה. זהו האזכור המתוארך הקדום ביותר של בית הכנסת השאמי (אל-שאמיין) — הוא בית הכנסת שנודע לימים בשם בית הכנסת בן עזרא. צירוף הקטעים נעשה על ידי משה יגור. (חלק מן המידע מבוסס על כרטיסיות גויטיין.)
Princeton Geniza Project description: Legal deed. Dated: 4757 AM (996–97 CE). Ghulayb ha-Levi b. Shelomo, known as Salmān al-Tabīb, receives a loan from his brother Yiṣḥaq b. Salāma al-Ṭabīb (Goitein: Salāma ha-Levi b. Salman [!]), for which he mortgages his inheritance from their father, a quarter of the courtyard in the Roman fortress of Fusṭāṭ, in the alley of the Jerusalmites' synagogue. The loan of seven 'good dinars' is for two years, starting Av (1)308 Sel. The date of the deed is torn but the year 4757 AM is visible, and fits the Seleucid date mentioned regarding the loan. This is the earliest dated mention of the Shāmī synagogue (the one later known as the Ben ʿEzra). Join: Moshe Yagur. (Information in part from Goitein's index cards)