T-S 10J13.24

תיאור

recto: מכתב מאישה (או שנכתב בשמה) אל בנה אברהם (המכונה "רבנו"), בערבית-יהודית. מבחינת התיארוך: ככל הנראה לא לפני המאה הארבע-עשרה, וייתכן אף מאוחר בהרבה, לפי הכתב ואוצר המילים. במכתב מוזכר אזור הקרוי חוש' אלמע'ארבה בפוסטאט, שבו מתגוררת אחותו של אברהם. המכתב כולל אזהרות סתומות בנוגע להתחברות עם גויים, המופנות הן לאברהם והן לאישה בשם רחל (אשתו?). הכותבת גם מודיעה לו כי בתה של אחותו, חביבה, "לקויה" (מצ'רובה) ועומדת על סף מוות. "מדי יום יוצאים מן השכונה חתנים וכלות. איני רוצה לבלבל אותך בכך שאומר לך מי הם או כמה הם. בני, בה' בה', אל תיכנס לשכונה עד שירים האל את הצרה הזאת מעל ישראל." האם היא רומזת בעקיפין למגפה, ומכנה את קורבנותיה "חתנים וכלות"? verso: תשובתו של אברהם לאמו. הוא מביע את מצוקתו על מות יעקב, בעלה של אחותו, ועל הידיעות בדבר מצבה של חביבה. הוא גם מזכיר את הלילה הנורא שעבר על סירת נילוס לאחר שיצא מביתו של חיים, לילה שבו חשב שלא ישרוד. גם למחרת בבוקר היה [מקיא?] מעת לעת ולא יכול היה להחזיק שום מאכל בקרבו, עד שריחם עליו האל. המילים המסוימות המשמשות לתאר את התסמינים שלו סתומות, אולי משום שמדובר בערבית-יהודית מדוברת מאוחרת. ייתכן שמכתבו של אברהם נכתב תחילה ומכתבה של אמו הוא התגובה. [הערה: סימוני recto/verso של הספרייה הפוכים מן הצורה שבה החוקרים מבינים את המסמך.]

Princeton Geniza Project description: Recto: Letter from (or written on behalf of) a woman to her son Avraham ('Rabbenu'). In Judaeo-Arabic. Dating: Probably no earlier than 14th century, and conceivably much later, based on script and vocabulary. Mentions an area called ḥawsh al-maghāriba in Fustat, where Avraham's sister lives. The letter contains cryptic exhortations about associating with Gentiles, directed at Avraham as well as a certain Raḥel (his wife?). The letter also informs him that his sister's daughter Ḥabība is "stricken" (maḍrūba) and is on the verge of death. "Every day brides and grooms go forth from the neighborhood. I do not wish to confound you by telling you who they are nor how many there are. My son, by God, by God, do not enter the neighborhood until God lifts this affliction from Israel." Is she referring obliquely to an epidemic, and to the victims as "brides and grooms"? Verso: Avraham's response to his mother. He expresses his distress at the death of his sister's husband Yaʿaqov and at the news of Ḥabība's condition. He also mentions the harrowing night he spent on a Nile boat after leaving Ḥayyim's house, which he thought he would not survive. Even in the morning, he [vomited?] from time to time and could not hold any food down until God had mercy. The particular words used to describe his symptoms are obscure, possibly as they are late colloquial Judaeo-Arabic. (Information in part from Mediterranean Society, III, pp. 242, 479; IV, pp. 228, 431, and from Goitein's index cards.) It is possible that Avraham's letter came first and his mother's letter is the response. ASE. [NB: the recto/verso labels from the library are the opposite of how this document is understood by scholars.]