תיאור
מכתב הממוען לאבו סהל הלוי (חזן בית הכנסת של הירושלמים בפוסטאט, שנפטר בשנת 1211), ובו גם דרישות שלום לאחיו משה ואבו עמראן. זהות הכותב אינה ברורה. ש"מ שטרן זיהה את המכתב ככתב ידו של הרמב"ם, אך ההתאמה אינה מושלמת. ייתכן ששארית שמו של הכותב מופיעה בפינה השמאלית העליונה של צד recto: אולי ב[ו זִ]כְּרִ[י]? סגנון הכתיבה והמראה הכללי דומים למספר מכתבים של הרופא אבו זכרי בן אליהו, אך גם כאן כתב היד אינו תואם במדויק. הכותב מתנצל על שלא כתב בשל מחלה, ומעט מאוחר יותר מוסיף: "ואשר לאי-כתיבתך אליי: לי היה תירוץ, אבל לך אין תירוץ!" אין במכתב תוכן רב מעבר לאיחולים והאצה שיענו לו. עם זאת, ערכו רב משום שמתבררת בו במפורש זהות אחיו של אבו סהל — משה ואבו עמראן.
Princeton Geniza Project description: Letter addressed to Abū Sahl ha-Levi (the cantor of the Palestinian synagogue in Fustat, who died in 1211), with greetings also to his brothers Moshe and Abū ʿImrān. The identity of the writer is not clear. S. M. Stern identified this as an autograph of Maimonides, but it is not a perfect match The remainder of the writer's name might appear at the upper left of recto: possibly B[ū Zi]kr[ī]? The ductus and the overall appearance is similar to several letters of the physician Abū Zikrī b. Eliyyahu, but again, the handwriting is not a perfect match. The writer excuses his failure to write on account of an illness, and a little later, "As for your failure to write to me: I had an excuse, but you have no excuse!" There is not a great deal of content to this letter beyond the good wishes and urging a response. It is valuable, though, for the clear identification of Abū Sahl's brothers as Moshe and Abū ʿImrān. ASE