T-S 13J21.31

תיאור

ורסו: תקנון עבור שוכרי נכסי הקודש (ההקדש). תיארוך: בערך 1215 לפי גיל, אך השוואת כתבי היד שלו אינה בהכרח מבוססת, וייתכן שהמסמך מאוחר יותר ויש לתארכו עד סביבות שנת 1300. המסמך משמר מספר תנאים המוטלים על חוכרי נכסי הקודש. הוא מכריז על: 1) חרם נגד כל מי שמפגר בתשלום החודשי, מכל סיבה שהיא. לפיכך, בדיוק כפי שאדם היה מבקש נדבות עבור מזון, כך עליו לעשות, אם יידרש, כדי לשלם את שכר הדירה. 2) החרם יחול גם על כל מי שאינו מקבל את גובה שכר הדירה כפי שנקבע על ידי שלושה יהודים, ה־מֻקַוִּמין (השמאים). 3) השוכר מחויב להציג את שטרי החכירה שלו בכל עת שיתבקש לעשות זאת בשם הוקף. 4) החרם יוטל גם על כל מי שייעזר בהתערבותו של מוסלמי כדי להשיג דיור בבתי הקודש או הפחתה בדמי השכירות שהוטלו עליו. ברקטו מופיע שיר עברי בכתב ידו של נאצר אלאדיב אלעברי (נפטר לאחר 1298).

Princeton Geniza Project description: Verso: Statute for tenants of the Qodesh. Dating: ca. 1215 (according to Gil, but his handwriting comparison may not be sound, and this document could be as late as ca. 1300). The document preserves a number of conditions imposed upon the lessees of the qodesh. It proclaims 1) a ban (herem) against anyone who defaults on the monthly payment, for any reason whatsoever. Therefore, exactly as one would beg money for food, one should do so, if necessary, in order to pay rent. 2) The ban will also operate also on anyone who does not accept the amount of the rent as established by three Jews, the muqawwimin. 3) The lessee is obliged to present his deeds of lease whenever asked to do so in the name of the waqf. 4) The ban will also be applied to anybody making use of a Muslim's intervention in order to obtain a lodging in the houses of the qodesh or a reduction of rent imposed on him. (Information from Gil, Documents, pp. 411 #112.) On recto there is a Hebrew poem in the hand of Nāṣir al-Adīb al-ʿIbrī (d. after 1298).