T-S 12.392

תיאור

מכתב מסוחר מתחיל בסחר הודו, השוהה בנמל בים סוף, אל אחיו בלוב. תאריך: 1103. הכותב מתלונן בחרוזים על תלאות המסע. הוא נתקל במח'לוף בן משה, המכונה "עין סרה" (גויטיין תרגם את הכינוי כ"בן האיש בעל העין המשמחת" והחמיץ את התוספת הבין־שורתית; אלבאום ורוסטו מתרגמים זאת "עיניים שמחות"), אשר סיפר לו כמה נעימים החיים בהודו. לפחות כפי שהכותב מציג את העניין לגיסו — באשמה, שכן עזב את הבית ללא פרידה — הוא החליט באופן ספונטני־למדי לצאת למסע להודו. אם אכן המכשולים לכניסה לסחר באוקיינוס ההודי היו נמוכים כפי שעולה כאן, יש לכך חשיבות רבה. עם זאת, הוא גם מתלונן — תוך משחקי מילים — על מקומות שונים בים סוף (עידאב/עד'אב, דהלכ/מהלכ וכד'), ככל הנראה כדי להרגיע את גיסו שאינו באמת נהנה. באשר ל"עיניים שמחות", גויטיין כותב שאיש זה התיישב באלכסנדריה שבמצרים, שם החזיק בית יקר ערך. כמו כן היה לו בית בברקה שבמזרח לוב. בצד ב', שורה 1, מופיע ביטוי מישעיהו (כ"ה, 1) — "אמונה אומן" — שנראה שהוא המקבילה ל"שרוף לאחר הקריאה". הביטוי מופיע במכתבי גניזה רבים, בדרך כלל בסוף הכתובת, אך רק במכתב זה משמעותו מתבררת: הוא מורה כי המכתב חסוי ואין לחלוק אותו עם אחרים בשום אופן. הביטוי מופיע גם במספר מסמכים נוספים. ככל הנראה זוהי המקבילה של הביטוי הערבי "אמאנה מודאה", המופיע לעתים קרובות באותם הקשרים. השווה גם לצורה "אמאנה מוצלה" המופיעה במסמך אחר.

Princeton Geniza Project description: IB VI, 1. Letter from a novice India trader in a Red Sea Port to his brother, Libya. Dating: 1103. Complains in rhyme about the hardships of travel. He had run into Makhlūf b. Moshe, known as ʿAyn Sarra (Goitein's rendering of the name, "the son of the man with the gladdening eye(s)," missed the interlinear addition; Elbaum and Rustow render it "Happy Eyes"), who told him about how pleasant life was in India, and at least as the writer represents the situation to his brother-in-law — guiltily, as he had left home without saying goodbye — he somewhat spontaneously decided to travel to India. It would be significant if the barriers to entering the Indian Ocean trade were as low as they seem here. Yet he also complains — with puns — about various locations in the Red Sea (ʿAydhāb/ʿadhāb, Dahlak/muhlik, etc), again presumably in order to reassure his brother-in-law that he wasn't actually enjoying himself. On Happy Eyes, Goitein writes that this man had settled in Alexandria, Egypt, where he possessed a valuable house. He also possessed a house in Barqa, eastern Libya. Cf. T-S NS J241. (Goitein, Med. Soc., x, B, 2, 136) On verso, line 1, there is a phrase from Isaiah (25:1), "emuna omen," “steadfast faith,” which seems to be the equivalent of "burn after reading." It appears in numerous other geniza letters, usually at the end of the address, but it's only in this letter that its meaning becomes clear: it indicates a confidential letter, absolutely not to be shared with others. Some of its other appearances: Bodl. MS Heb. a 2/16, Bodl. MS Heb. b 11/22, Bodl. MS Heb. c 28/56, Bodl. MS heb. c 28/60, CUL Or.1080 J38, T-S 10J10.15, T-S 10J16.7, T-S 10J17.9, T-S 10J25.3, T-S 13J27.11, T-S 8J13.13, T-S 8J17.3, T-S 8J20.14 and T-S 8J23.12. It is probably the equivalent of the Arabic phrase امانة موداة, which commonly appears in the same contexts. Cf. also אמאנה מוצלה in T-S 13J17.1 (PGPID 979).