PER H 89

תיאור

צוואה של אישה הרה. בכתב ידו של חלפון בן מנשה (פעיל 1100–1138 לסה"נ). מקום: קהיר. מתוארך: תשרי ד'תמ"ט למניין השטרות, דהיינו 1137 לסה"נ. המצווה: סת אלאהל בת צדוק בן מבורך ראש הקהילות. סת אלאהל היא אשתו של אבו אלפרג' ישועה בן יהודה. אמה של סת אלאהל היא חסנה בת שלמה הכהן, אחותו של הדיין הידוע נתן בן שלמה. היא קרובה ללדת ושוקלת את האפשרות שתמות בלידה, ולכן מבקשת להבטיח את עתידו של הילד "זכר או נקבה" שיישאר בחיים אחריה. האישה מורישה ביד נדיבה לקרוביה ולמטרות צדקה, ובכלל זה "ארבעים דינר לעניים ה"מסתורין" בקהיר ובפסטאט". "לבעלה של האישה היו ילדים מנישואים קודמים, ולכן היא הייתה להוטה במיוחד להבטיח את עתידו של הילד שהיא ציפתה לו. הדבר כבר הוסדר בחלקו הגדול בכתובתה, שבה נקבע כי הנדוניה שהביאה עמה, וכן תשלומים המגיעים לה, יעברו לילדיה, בהוצאת יורשיו האחרים של בעלה. בנוסף לכך, היא חפצה כעת שמחצית מבית, שניתן על ידה לאמה לפני נישואיה, יחזור לילדה העתיד להיוולד. המחצית האחרת הייתה שייכת לה עצמה, וגם היא וגם בעלה רצו שכל הבית כולו יהיה רכושו של הרך הנולד. אולם הזקנה ייעדה 60% מחלקה לאחיה ולאחייניותיה ו-40% למטרות צדקה. לאור זאת, מסמכנו קובע כי המתנות שהזקנה מתעתדת לתת יוענקו על ידי חתנה במקרה של מותה, ואילו מחצית הבית הנזכרת תירשם כרכוש הרך הנולד. האם המצפה השתייכה לאחת המשפחות המובילות בקהילה, שכן סבה היה מבורך ראש הקהילות, איש רב פעלים בפוליטיקה הקהילתית באמצע המאה ה-11. מאידך, דודה מצד אמה, הדיין נתן הכהן בן שלמה, חתום על מסמכים רבים בפסטאט בשנים 1122–48, היה פליט מארץ ישראל, שהייתה כבושה אז בידי הצלבנים. מסתבר אפוא שגם אמה באה מארץ ישראל, ולכן לא היה לה רכוש משלה בקהיר. הדבר מסביר מדוע ניתנה לה לעת זקנתה מחצית בית מאת בתה, שירשה אותו או קיבלה אותו במתנה ממשפחת אביה, או אולי הותיר לה אותו בעל קודם." (המידע מבוסס על הערותיו של גויטיין ועל מארק כהן ועל גויטיין). ראו גם מסמך מקביל.

Princeton Geniza Project description: Will of a pregnant woman. In the hand of Ḥalfon b. Menashshe (fl. 1100-1138 CE). Location: Cairo. Dated: Tishrei 1449 Seleucid, which is 1137 CE. Testator: Sitt al-Ahl bt. Ṣadoq b. Mevorakh Rosh ha-Qehillot. Sitt al-Ahl is the wife of Abū l-Faraj Yeshuʿa b. Yehuda. Sitt al-Ahl's mother is Ḥasana bt. Shelomo ha-Kohen, the sister of the well-known judge Natan b. Shelomo. She is close to giving birth and contemplating dying during childbirth and seeks to provide for the child “male or female” who would survive the mother. The woman bequeaths generously to relatives and charities, including “forty dinars to the "mastūrīn" poor in Cairo and Fustat. "The woman's husband had children from a previous marriage, and she was, therefore particularly eager to safeguard the future of the child she was expecting. This had already been done to a large extent in her marriage contract, where it was stipulated that the dowry which she brought in, as well as payments due to her, would go to her children, to the exclusion of other heirs of her husband. In addition, she now wants half of a house, given by her to her mother prior to her marriage, to revert to her future child. The other half belonged to her, and both she and her husband were eager that the whole should become the property of the expected newborn. The old lady, however, had earmarked 60% of her share for her brother and nieces and 40% for charitable purposes. In view of this, our document stipulates that the gifts intended by the old woman will be made by her son-in-law in case after her death, while the half of the house referred to will be registered as property of the newborn. The expecting mother belonged to one of the leading families of the community, as her grandfather was Mevorakh Rosh ha-Qehillot, a man prominent in the politics of the community in the middle of the 11th century. On the other hand, her maternal uncle, the judge Natan ha-Kohen b. Shelomo, signatory of many documents in Fustat during the years 1122–48, was a refugee from Palestine, which was occupied at that time by the crusaders. It stands to reason that her mother, too, had come from Palestine and had, therefore, no possessions of her own in Cairo. This explains why she was given in her old age, one-half of a house by her daughter, who had inherited or received it as a gift from her father's family, or perhaps left to her by a former husband." (Information from Goitein's attached notes and from Mark Cohen, Poverty and Charity in the Jewish Community of Medieval Egypt, 196; S. D. Goitein, A Mediterranean Society, 3: 232, 475) EMS/ASE See also T-S AS 88.152 (PGPID 41641).