T-S Ar.41.49

תיאור

עצומה מקבוצת אנשים אל הווזיר הראשי (סיד אלוזראא') המכונה "אלכאמלי". בכתב ערבי. קטע (המחצית העליונה בלבד). העותרים מתלוננים על אדם יהודי בשם סלימאן בפסטאט, בנה של שפחה הודייה (אבן ג'אריה הנדיה), המבלה את כל ימיו בסחיטת שוחד (קטע אלמצאנעאת) ובהפחדת אנשים בשוק הבשמים והתרופות (סוק אלעטארין), בדיוק כפי שנהג לעשות אבן אלעצפור. (גויטיין תוהה אם ייתכן קשר למסמכים אחרים העוסקים במתסיס המכונה "עצפור אלג'ן".) אותו סלימאן, ככל הנראה, מדבר שטויות או דברי הבל ובלתי אפשריים (קול אלמחאל). כאשר היהודים נחו בבתיהם בשבת, הוא תקף אותם בעזרת "רקאצין" (שוטרים), גירש (? אח'רג') את נשותיהם, והפחיד "אותנו" (כאן הכינוי משתנה מ"אותם" ל"אותנו" — רמז לכך שהעותרים עצמם הם היהודים הנרדפים?). (חלק מן המידע מכרטיס המפתח של גויטיין.)

Princeton Geniza Project description: Petition from a group of people to a chief vizier (Sayyid al-Wuzarāʾ) titled "al-Kāmilī." In Arabic script. Fragment (upper half only). The petitioners complain that there is a Jewish man named Sulaymān in Fustat, the son of an Indian female slave (ibn jāriya hindiyya) who spends all his days demanding bribes (قطع المصانعات) frightening people in the drug/perfume market (sūq al-ʿaṭṭārīn), just like Ibn al-ʿUṣfūr used to do. (Goitein wonders if there might be a connection to T-S K25.64 and BL OR 5566B.30, which feature a troublemaker nicknamed ʿUṣfūr al-Jinn.) This man Sulaymān apparently raves about nonsense or impossible things (qawl al-muḥāl). When the Jews were resting in their houses on Shabbat, he assaulted them with "raqqāṣīn" (policemen) and expelled (? akhraja) their women, and frightened "us" (the pronoun slips here from "them" to "us"—an indication that the petitioners are the persecuted Jews themselves?). (Information in part from Goitein's index card.) ASE