T-S 12.263

תיאור

מכתב/עצומה משולח לא ידוע, השוהה באלכסנדריה, אל מבורך בן סעדיה בפוסטאט. כתוב בערבית-יהודית בשילוב עברית. תיארוך: ככל הנראה 1103–1111 לסה"נ, על בסיס החפיפה בין תקופת פעילותו של מבורך בן סעדיה (נפטר ב-1111) למח'לוף בן מוסא (פעיל בערך 1103–1141). השולח פותח בהתנצלות על כך שצירף מכתב תלונה זה לצד מכתב אחר ובו ברכות לרגל החג. הוא חזר זה מקרוב ממסע מסחרי לאל-אנדלוס, וכותב להתלונן על הצעיר בקאא אבן שוויע (המופיע גם בשני מסמכים נוספים). השולח נשא עמו במסעו סחורה בשווי 400 דינרים — לכּ (שרף) וסחורות אחרות — שהייתה שייכת לבקאא או לאביו, והפיק רווח גדול מן המסע. אף על פי כן, נמנע מלגעת ברווח, בנימוק שסחורתם של בני שוויע פטורה (תנצאנו) "מן עֻשׂר הג'אליה" (מס המכס בשיעור 10% שהוטל לסירוגין על סוחרים בני חסות?), בעוד שאחרים נאלצו לשלם מכסים כבדים. לאחר שובו של השולח לאלכסנדריה, הופיע בקאא ובידו ייפוי כוח מאביו ושטר השותפות (שטר... אלמואצפה). השולח שילם לו 200 דינרים ולאחר מכן עוד 400 דינרים בנוכחות בית הדין. אז ביקש השולח את שטר ההסכם בחזרה (משסיים למלא את תנאיו), אך בקאא סירב למסור אותו. או אז "כמעט מת" השולח במקום, ואמר לבית הדין ולנוכחים סביבו: "זה גמולי?! התאלמנתי ואיבדתי דינרים רבים של רווח משום שלקחתי את סחורתו...". בסופו של דבר נטל את השטר מבקאא בכוח. מכאן (בשורה 27) נפתח פרק חדש בסיפור. נראה שבקאא מגייס לעזרתו את אבן עינין סארה (=מח'לוף בן מוסא, המוכר היטב ממסמכים אחרים; כאן שמו נכתב בכינוי המעליב "שרה", ראו גויטיין ופרידמן על שונות הגרסאות של שמו), אדם בשם מח'תאר, וסוחרים מערביים נוספים, "שכולם מתחברים יחד (עצבה < עצביה) ליטול את רכושם של אנשים ונכבדים". לדברי השולח, אבן עינין סארה הוא הגרוע מכולם, והוא ידוע לשמצה באלכסנדריה כמי שמזלזל בדת ומתנהג רעה כלפי כל אדם. בשוליים, היכן שהטקסט חסר חלקית, ובהמשך אל הצד האחורי, מזכיר השולח פרשה חמורה (נובה עג'יבה) שאירעה בבג'איה: סכסוך בין שני סוחרים — סלמון ואחיו — ומביע את תמיהתו על כך שמבורך בן סעדיה, אף שהוא יושב במצרים (אקלים מצר), אינו מודע לבעיות שמתחוללות בבג'איה ושמח'תאר מעורב בהן. בצד האחורי מצויים גם ניסיונות קולמוס מאוחרים יותר ורישומים בעברית.

Princeton Geniza Project description: Letter/petition from an unknown sender, in Alexandria, to Mevorakh b. Saʿadya, in Fustat. In Judaeo-Arabic, with some Hebrew. Dating: likely 1103–11 CE, based on the overlap of Mevorakh b. Saʿadya (d. 1111) and Makhlūf b. Mūsā (active ca. 1103–41). The sender apologizes for including this letter of complaint alongside his other letter of good wishes for the holiday. He has recently returned from a business venture to al-Andalus. He is writing with a complaint against the young man Baqāʾ Ibn Shuwayʿ (appears also in T-S AS 209.251 (PGPID 22788) and Bodl. MS heb. c 50/17 (PGPID 6439)). The sender had traveled with 400 dinars' worth of lac and other merchandise belonging either to this Baqāʾ or to his father and he made great profit on the journey, however he did not touch any of the profit, explaining that the Ibn Shuwayʿ merchandise is exempt (tanṣānu) "from the ʿushr of the jāliya" (the 10% customs tax intermittently imposed on dhimmī merchants?) and other people had to pay hefty duties. Once the sender had returned to Alexandria, Baqāʾ showed up with a power of attorney from his father and the partnership document (sheṭar... al-muwāṣafa). The sender paid him 200 dinars followed by another 400 dinars in the presence of the court. The sender then asked for the legal document (as he had fulfilled its terms), but Baqāʾ refused, whereupon the sender "nearly died" on the spot and said to the court and to the people around him, "This is my recompense?! I have become a widower and I lost many dinars of profit because I took his merchandise...." He then took the document from Baqāʾ by force. A new chapter of the story begins around here (r27). It seems that Baqāʾ enlists as support Ibn ʿAynayn Sārra (=Makhlūf b. Mūsā, well known from other documents; here his name is spelled with the insulting variant שרה, see Goitein and Friedman, India Traders, p. 338 note 4 on the different versions of his name) and a certain Mukhtār and other Maghribī merchants "who all band together (עצבה < ʿaṣabiyya) in taking the possessions of people and notables," and that Ibn ʿAynayn Sārra is the worst of all, and that he is notorious in Alexandria for defying religion and behaving badly toward everyone. In the margin, where the text is partially missing, and continuing onto verso, the sender refers to a calamity (nawba ʿajība) which took place in Bijāya, involving a fight between two merchants, Salmūn and his brother, and his surprise that Mevorakh b. Saʿadya, even in Egypt (iqlīm Miṣr), is not abreast of the problems in Bijāya involving Mukhtār. On verso there are also subsequent pen trials and Hebrew jottings. ASE