ENA 1822a.1

תיאור

מכתב בערבית-יהודית, הכתוב על הצד הפנימי (recto) ובגב (verso) הכתובת. שולח המכתב הוא אדם ששמו דהוי מכדי לקרוא אותו, השוהה בקרבת אלמהדיה, אל "אחיו" ערוס בן יוסף, ככל הנראה בפוסטאט. השולח הוא בוודאי בן משפחה, אך ייתכן שאינו אח ממש — נראה ששם אביו הוא [הי]לאל או [בי]לאל ולא יוסף. הוא מתלונן על מצבו הקשה, על עוניו ועל זקנתו, וככל הנראה ממשיך ומבקש כסף, אך פרטי בקשתו דהויים למדי. מתוך דבריו: "אילו ראית אותי לא היית מכיר אותי (השווה לנוסחים דומים במכתבים אחרים) בשל הזקנה וחוסר האמצעים, וכיצד עליי לעלות אל אלמהדיה פעמיים ביום, ובעלה של [...] דודי מצד אבי ודודתי מצד אמי ואמי — כולם תלויים בי, ואין לי כוח אלא באלוהים. אני שחוק; אפילו האמידים שחוקים באלמהדיה, קל וחומר זקן ללא רכוש וללא איש שירחם עליי (?ḥanīn). באמיתות מכתב זה, אינני נוטל מן המוסלמי שאני מתאכסן אצלו יותר משני קיראט זהב, ואם די בכך לימי החול, נותרו עוד שבת וחגים וביגוד. הקנטאר של פשתן הגיע עם אבן אלפתורי, יגמול לכם האל ויקיים לך את בנך." בהמשך הוא נשבע "בלחם ובמה שיש בינינו" שלא יזניח את בקשתו. (חלק מן המידע על פי כרטיס המפתח של גויטיין.)

Princeton Geniza Project description: Recto with the address on verso: Letter from a man whose name is too faded to read, near al-Mahdiyya, to his 'brother' ʿArūs b. Yosef, probably in Fustat. In Judaeo-Arabic. The sender is certainly a family member but may not be an actual brother (it looks like his father's name might be [Hi]lāl or [Bi]lāl rather than Yosef). The sender complains about his difficult circumstances and poverty and old age and presumably goes on to ask for money, but the specifics of his request are quite faded. "If you saw me you would not know me (cf. T-S 12.261 and T-S 6J6.19) on account of old age and lack of resources, and how I have to go up to al-Mahdiyya twice a day and the husband of [...] paternal uncle and my maternal aunt and my mother are (burdens) on my neck, and I have no strength but through God. I am worn down: even the prosperous are worn down in al-Mahdiyya, how much the more an old man without property or someone to take pity on me (? ḥanīn). By the truth of this letter, I do not take from the Muslim with whom I am staying any more than 2 gold qirats, and if it is enough for weekdays, there remains Shabbat and holidays and clothing. The qinṭār of flax has arrived with Ibn al-Futūrī, may God reward all of you and preserve your son for you." He goes on to swear "by the bread and that which is between us" not to neglect his request. (Information in part from Goitein's index card.)