תיאור
כתובה בכתב ידו של חלפון בן מנשה. מתוארכת ליום חמישי, י"א במרחשוון שנת 142[.]. ההערכה המקורית למסמך זה שיערה את התאריך 142[8] לשטרות, ככל הנראה מתוך הנחה שי"א במרחשוון אותה שנה חל ביום חמישי. עם זאת, יש לציין כי באותו עשור (1420–1429 לשטרות) חל י"א במרחשוון ביום חמישי גם בשנת 1109 לסה"נ (1421 לשטרות), בשנת 1110 לסה"נ (1422 לשטרות), ובשנת 1113 לסה"נ (1425 לשטרות). מתנת הנישואין כוללת 16 דינרים. הכלה היא גרושה, ולבעל לא תהיה זכות על הכנסותיה ממלאכתה, אך עליה לדאוג בעצמה למלבושיה. צד ורסו ריק. (המידע מבוסס על רשימותיו של גויטיין ועל כרטיס הניסוח שלו, וכן על "החברה הים-תיכונית" של גויטיין, כרך 3, עמ' 380.) הערה: גויטיין זיהה צירוף בין מסמך זה לבין שני קטעים נוספים, אך הצירוף אינו נראה ודאי.
Princeton Geniza Project description: Marriage contract in the hand of Ḥalfon b. Menashshe. Dated: Thursday, 11 Marḥeshvan, 142[.]. The original estimate for this shelfmark inferred 142[8] Seleucid, probably based on 11 Marḥeshvan falling on a Thursday in that year, however, it should be noted that in the same decade (1420-29 Sel.) 11 Marḥeshvan also fell on a Thursday in 1109 CE (1421 Sel.), 1110 CE (1422 Sel.), and 1113 CE (1425 Sel.). The marriage gift consists of 16 dinars. The bride is a divorcee on whose earning the husband will have no right, but who will provide her clothing by herself. Verso is blank. (Information from Goitein notes and index card linked below and Goitein, MedSoc, Vol. 3, p. 380.) NB: Goitein identified T-S 8.210 as a join with T-S 12.164 + Bodl. MS heb. b 12/19, but this does not seem definite.