Bodl. MS heb. a 2/11

תיאור

חשבון ענק וכתוב באופן קליגרפי מאת אבו אלבשר, העוסק במכירת סחורות באפריקיה (צפון אפריקה) מתחילת המאה ה-11, ככל הנראה עבור יעקב בן יוסף בן עוכל. כתוב על קלף בכתיבת ספר (book-hand). מוזכרים שלושה סוגים של אינדיגו (ניל), לכּא, סוכר מזוקק, סוכר מעודן, מוצר ורדים כלשהו (ורד = ריבת ורדים [לפי גויטיין]? עלי כותרת של ורדים?), ומחלב (prunus mahaleb), צמח מרפא, וכן הוצאות אריזה, הובלה (freight), נטו (tares), עמלות תיווך ועמלות על המרת דינרים מצריים לדינרי המהדי שהיו ככל הנראה מועדפים באפריקיה. לאורך כל החשבון, ניכר הלחץ שחש השותף הפעיל להסביר את עצמו למשקיע, ובראש ובראשונה ההכרח להחזיק את ההון בתנועה מתמדת: כמה פריטים מתוארים כ"תקועים" (wāqif) מכיוון שאינם נמכרים, בעוד שהפנינים הניבו מחצית מההשקעה כרווח. מכרה זהב של מידע על מחירים ושיטות מסחר. גויטיין, ברשימותיו שלא פורסמו, מתאר את המסמך כ"החשבון הגדול על אינדיגו וכו' מאל-מהדיה", ואילו גיל מניח שמקורו בקירואן.

Princeton Geniza Project description: Gigantic and calligraphically written account by Abū l-Bishr regarding the sale of merchandise in Ifrīqiyya from the beginning of the 11th century, probably for Yaʿaqov b. Yosef Ibn ʿAwkal. On parchment and written in a book-hand. Mentions three qualities of indigo, lac, clarified sugar, refined sugar, some kind of rose product (ward = rose marmalade [per Goitein]? rose petals?), and maḥlab (prunus mahaleb), a medicinal plant, plus packing, freight, tares, brokerage fees and commissions for exchanging Egyptian dinars for the Mahdī dinars apparently preferred in Ifrīqiya. Throughout the account, one feels the pressure of the active partner to explain himself to the investor and above all the necessity of keeping capital in motion: a couple of items are described as "stuck" (wāqif) because they won't sell, whereas the pearls brought half their investment in profit. A gold-mine of information on prices and commercial practices. Goitein in his unpublished notes describes this as "the large account on indigo etc. from al-Mahdiyya," whereas Gil assumes that it's from Qayrawān. MR