Bodl. MS heb. a 3/16

תיאור

שטר שותפות מתוארך לשנת אֵתתקנ"א למניין השטרות (1239), ממקור פוסטאט. האחים אבו אלפצ'ל ואבו אלרצ'א יוסף בן ברכות, הבעלים של בית חרושת לסוכר, מצרפים אליהם כמשקיעים את יוסף בן פרחיה ואת פרחיה בן נסים (אולי בן יִג'וּ, נינו של אברהם בן יִג'וּ, הסוחר בהודו), המשקיעים 400 ו-200 דינרים בהתאמה. ישנה התייחסות ל"מסמכים בערבית" המתעדים את מידותיו ומיקומו של בית החרושת, ואת העובדה שהאחים ירשו חלק מבית החרושת ורכשו את היתרה מאביהם. המשקיעים מתירים לאחים לעסוק בהשקעות נוספות מחוץ למסגרת השותפות באמצעות כספי השותפות. משיכות מהון השותפות נרשמות כהעברה של חלק מהבעלות מן האחים אל המשקיעים, וכל שכר דירה על חלק זה נופל בחלקם של המשקיעים. המשקיעים מחויבים להשיב את הבעלות החלקית בבית החרושת לכשייפרעו הכספים. המסמכים בערבית מתעדים את מכירת בית החרושת (וככל הנראה את העברת החלקים) כרכישה "קבועה". האחים נותרים שותפים פעילים בשותפות שאורכה חמש שנים. רווחי השותפות מחולקים בחלקים שווים, על אף שההשקעות אינן שוות. האחים יזקפו את הוצאותיהם על ידי ניכוי 2 דינרים מתוך רווחי השותפות עבור כל גוש סוכר יצוק. לפי גויטיין, מסמך אחר מתאר את מכירתו של בית החרושת הנדון במסמך זה בסופו של דבר. (המידע מבוסס על ליברמן, "תרבות של שותפות", עמ' 23–25.) בצד האחורי מופיעה שאלה משפטית בכתב ערבי.

Princeton Geniza Project description: IB I, 41. Partnership record. Dated: [Tish]rei 1551 Sel. (1239). Location: Fustat. The brothers Abū al-Faḍl and Abū al-Riḍā Yosef b. Berakhot, owners of a sugar factory, take on Yosef b. Peraḥya and Peraḥya b. Nissim (possibly Ibn Yiju, great-grandson of Avraham Yiju, the India trader) as investors, investing 400 and 200 dinars respectively. There is a reference to "Arabic documents" which record the dimensions and location of the factory, and the fact that the brothers inherited part of the factory and purchased the balance from their father. The investors allow the brothers to pursue other investments outside the partnership with partnership funds. Withdrawals from the partnership capital are recorded as a transfer of a share of the ownership from the brothers to the investors, and any rent on this share goes to the investors. The investors are required to return the partial ownership of the factory when the funds are repaid. The Arabic documents record the sale of the factory (and presumably the transfer of the shares) as a "fixed" purchase. The brothers remain active partners in the five-year partnership. Partnership profits are divided equally, despite the unequal investments. The brothers will account for their expenses by subtracting from partnership profits 2 dinars per molded block of sugar. Per Goitein, a document at shelfmark T-S NS J215 (PGPID 26372) describes the eventual sale of the factory discussed in this document. (Information from Lieberman, "A Partnership Culture", 23-25) Verso has a legal query in Arabic script (PGPID 39482).