ENA 4020.1

תיאור

איגרת מאת פרחיה בן יוסף יג'ו, השוהה באלמחלה, אל אבו אלפח'ר סעדיה בן אברהם אבן אלאמשאטי בפוסטאט. תיארוך: 1161–1172. פרחיה מביע את שמחתו לשמע ההידיעה שבני משפחתו של אבו אלפח'ר אשר היו חולים החלימו, ומשום כך הוא פותח את האיגרת בפסוק מדברים ז, טו: "וְהֵסִיר ה' מִמְּךָ כָּל חֹלִי". פרחיה ממונה על הפיקוח על ייצור גבינה כשרה ונתקל בקשיים בעבודתו: "כבר אבדתי מן הגבינה ונבוכתי מה אעשה". הוא כותב כי היה רוצה לנסוע לסיציליה או לדמשק (אלשאם), אך מכיוון ש"הקטנה" (בת דודתו ואשתו, סת אלדאר) כבר בגרה ו"אין לה איש בעולם מלבד האל" (כלומר, אביה כבר מת) — אין הוא יכול לעשות זאת. פרחיה מודה לאבו אלפח'ר על נדיבותו כלפי אחיו שמואל, ומבקש ממנו לסייע לשכנע את שמואל לבוא לעירו של פרחיה, שם תקבל אותו הקהילה כמלמד תינוקות בשכר של 20 דרהם בשבוע בתוספת מתנות ותשורות (נואפל) — שכר נדיב למלמד.

Princeton Geniza Project description: IB III, 52. Letter from Peraḥya b. Yosef Yijū, in al-Maḥalla, to Abū l-Fakhr Saadya b. Avraham Ibn al-Amshāṭī, in Fustat. Dating: 1161–72 CE. Peraḥya conveys his happiness to have learned that the family members of Abū l-Fakhr who had been sick are now recovered (and for this reason opens the letter with Deut. 7:15, "The Lord will ward off from you all sickness"). Peraḥya is supervising the production of kosher cheese and encountering difficulties: "I have already perished from the cheese and have become perplexed as to what I should do." He writes that he would like to travel to Sicily or Damascus {al-Shām}, but since 'the little one' (his cousin and wife, Sitt al-Dār) was grown up and "had no one in the world except God" (that is, her father was dead), he could not do this. Peraḥya thanks Abū l-Fakhr for his generosity with his brother Shemuel, and he urges him to help convince Shemuel to come to Peraḥya's town, where the congregation will accept him as a schoolteacher with a salary of 20 dirhams a week plus gratuities (nawāfil), a generous salary for a teacher. Information from Goitein and Friedman India Book 3.