T-S NS 320.22 + CUL Or.1080 J121

תיאור

מסמך משפטי. הסכם שותפות. תיארוך: 1108 לספירה(?); ההערכה דורשת הקשר נוסף, שכן במסמך מצוין רק חלק מהשנה — 14[..] לשטרות. מקום: פוסטאט. נכתב בידי לבלר בית הדין הלל בן עלי. ההסכם נחתם בין אבו אלפצ'ל מבורך בן אברהם אבן סברי לבין אבו עמראן משה בן מרדכי הכהן, לשותפות בת שנה בחנות למכירת זיתים ומצרכי מזון. מבורך השקיע 80 דינרים ומשה השקיע 50 דינרים. ככל הנראה משה הוא שעמד בראש ניהול החנות, ולכן זכה לשני שלישים מן הרווחים והיה אחראי לשני שלישים מן ההפסדים. עליו להכין דין וחשבון בסוף השנה, ללא צורך באישור נוטריוני. עם זאת, אם ערכה של השותפות פחת, על הצדדים להביא את העניין למשפט ביניהם. השותפים אינם רשאים לפרוש מן השותפות לפני תום תקופת השנה, ובסיומה יוכלו לחדשה או להפסיקה. אם יחליטו להפסיקה, יעמדו לרשות משה חודשיים להשיב למבורך את השקעתו. מבורך, ששימש כפרנס, היה מעורב ככל הנראה בפעילות של רווחה חברתית. למשה הוענק חופש פעולה רב בניהול החנות, והוא נטל על עצמו "אמונה כלפי שמיא" שלא ירמה את שותפו בהיעדרו.

Princeton Geniza Project description: Legal document. Partnership agreement. Dating: 1108 CE(?), further context is needed for this estimate given that the document only lists a partial year 14[..] Seleucid. Location: Fustat. Written in the hand of the court clerk Hillel b. ʿEli. An agreement between Abū al-Faḍl Mevorakh b. Abraham Ibn Sabrī and Abū ‘Imrān Moshe b. Mordecai ha-Kohen for a yearlong partnership in a shop selling olives and food commodities. Mevorakh and Moshe invested 80 and 50 dinars, respectively. Moshe seems to be in charge of the shop, garnering two-thirds of the profit and being responsible for two-thirds of the losses. He must prepare a reckoning at the end of the year, without required notarization. However, if the partnership has decreased in value, there is to be a judgment between the partners. The partners are not allowed to quit the partnership before the end of the one-year period, after which they may either renew or terminate it. However, if they decide to terminate, Moshe has two months to return Mevorakh’s investment. Mevorakh, a Parnas, must have been involved in social welfare tasks. Moshe has much autonomy in the shop, taking on “trust in Heaven” that he will not defraud his partner in absentia. (Lieberman, "A Partnership Culture," 257)