T-S NS 163.101

תיאור

מילון/רשימת ביטויים מקבילים בערבית-יהודית ובשפה טורקית-יהודית. השפה הטורקית אינה מבוססת על טורקית עות'מאנית, אלא קרוב לוודאי על אוזבקית עתיקה ו/או צ'אגאטאית. מאחר שהאוזבקית התפתחה לשונית מן הצ'אגאטאית, ישנן צורות דקדוקיות משותפות שיש לקחת בחשבון, וייתכן שהקטע הוא טקסט דקדוקי מעברי בין שתי השפות. תיארוך: כנראה לא לפני המאה ה-13 על פי שיקולים פלאוגרפיים, וקרוב לוודאי לא יאוחר מהמאה ה-16. ז'אנר: ייתכן שהמילון הוא טקסט לימודי או חוברת ללומדים, על סמך האופי המעשי של הביטויים שבו. הקטע נכתב ביד אופיינית ומובחנת (וקיים סיכוי גבוה לאיחויים). הדובר משתמש במונחי חסות ביחס לנמען (בערבית-יהודית): מא אחסן וגהך יא סידי... יא סדי אנת סידי ומכדומי... אקרי ממאליכך. במפורש הוא אומר "תן לי את משכורתי" ו"אל תזניח את זכויותיי" (אעטיני גאמכיתי... לא תפרט פי חקי). הביטוי הטורקי המקביל בא בצורת ציווי בגוף שני בצ'אגאטאית (-gil): "vergil" בירגיל ("תן נא" לי את משכורתי). צורת הציווי -gil בגוף שני קיימת גם בכמה טקסטים מוקדמים בטורקית עות'מאנית. כינוי הגוף הראשון יחיד "men" (מן) מופיע לאורך הטקסט במקום "ben", תכונה ארכאית של טקסטים מוקדמים בטורקית עות'מאנית, ושכיחה בדרך כלל באוזבקית, צ'אגאטאית ושפות טורקיות אחרות. למשל בשורה 3 בעבר השני: (men nicesen) איש כנת אנא: מן ניגיסן — ביטוי שאלה לא ברור, שאולי מתורגם באופן אידיומטי כ"מה/כמה היה לך עבורי?". הביטוי הדו-לשוני הבא פגום, אך עשוי להיות קשור לקודם, ומסתיים ב: .n yarım sen ("...אתה חצי"). השורה הראשונה בעבר השני מכילה את הביטוי הברור: bir safar qīlūrman ביר ספר קילורמן ("אני אצא לנסיעה"), הנושא עדות לצורת ההטיה האוזבקית של עתיד גוף ראשון בלתי-מוגדר -arman/-urman עבור הפועל qilmoq (לעשות). צורת הטיה זו אינה קיימת בטורקית עות'מאנית. בעבר הראשון, צמד הביטויים הראשון הקריא הוא: ולא מסאפר: מן ספרכא... (men safarga). מבנה זה נראה כמסתמך על יחסת הדאטיב -ga מהאוזבקית ו/או הצ'אגאטאית, ומניב את התרגום החלקי "אני בנסיעה", אם כי שלילת הביטוי המקבילה (ולא) חסרה לאורך הקרע בנייר. סיומת הדאטיב -ga מופיעה שוב בשורה 10 בעבר הראשון (חקינכא). ביטוי נוסף בעבר הראשון: לא תר.. חתי אגי // אכיתמאס כלינגא — "אל ת(פועל) עד שאגיע/אבוא". אף ששורש הפועל אינו ברור במשמעותו, ייתכן שהוא נושא את סיומת השלילה האוזבקית של עתיד בלתי-מוגדר -mas (akitmās gelence/agitmās gelence). הצ'אגאטאית כוללת סיומת שלילה פעלית -mas עבור הזמן הא-וריסטי בהווה. (זוהה על ידי אלן אלבאום ומתיו דאדלי.) ההיסטוריון בן זמננו מוחסן עלי שומאן מצא עדויות בפנקסי בית הדין של הקאדי העות'מאני לגל של פליטים יהודים שהגיעו לקהיר ממרכז אסיה בתחילת המאה ה-17, ומציין את אוזבקיסטן כאחת מנקודות ההגירה האפשריות. לקטע גניזה אחר מן העת החדשה המוקדמת, המזכיר אדם אשר "מסמרקנד" (באוזבקיסטן של ימינו), ראו את חשבונות הלאדינו הבאים.

Princeton Geniza Project description: Glossary of phrases in parallel Judaeo-Arabic and a Judaeo-Turkic language. The latter is not based in Ottoman Turkish, but possibly Old Uzbek and/or Chagatai. Given that Uzbek descended linguistically from Chagatay, there are a variety of shared grammatical forms to consider and this fragment may be a transitional grammatical text. Dating: probably no earlier than 13th century on paleographic grounds and likely no later than 16th century. Genre: The glossary could be a learners' text/primer based on the practical nature of its phrases. Written in a distinctive hand (with high chance of joins). The speaker uses terms of patronage in reference to an addressee (in Judaeo-Arabic): מא אחסן וגהך יא סידי . . . יא סדי אנת סידי ומכדומי . . . אקרי ממאליכך. He specifically says "give me my salary" and "do not neglect my rights" (אעטיני גאמכיתי . . . לא תפרט פי חקי). The corresponding Turkic phrase follows the second-person imperative form in Chagatay (-gil): "vergil" בירגיל ("do give" me my salary). (András Bodrogligeti, A Grammar of Chagatay, 177). The second-person imperative form -gil also exists in some early Ottoman Turkish texts (Korkut Buğday, Literary Ottoman, 17). The first-person singular pronoun "men" (מן) is used throughout instead of "ben", an archaic feature of early Ottoman Turkish texts that is otherwise common in Uzbek, Chagatay, and other Turkic languages. For example in line 3 on the verso: (men nicesen) איש כנת אנא : מן ניגיסן -- is an unclear interrogative phrase, possibly translating idiomatically as "what/how much did you have for me?" The next bilingual phrase is damaged, but could be interrelated, ending in: .n yarım sen (".. you half"). The first line of the verso, contains the clearly rendered phrase: bir safar qīlūrman ביר ספר קילורמן ("I will go on a trip"), which bears evidence of the Uzbek future first-person indefinite conjugation -arman/-urman for the verb qilmoq (to do). This conjugation form does not exist in Ottoman Turkish. https://en.wiktionary.org/wiki/Appendix:Uzbek_verbs // https://en.wiktionary.org/wiki/qilmoq On the recto, the first legible phrase pairing reads: ולא מסאפר: מן ספרכא... (men safarga). This construction seems to draw on the Uzbek and/or Chagatay dative case -ga, yielding the partial translation "I am on a trip," though the equivalent negation (as ולא) is missing along the paper tear. The dative suffix -ga is also repeated in l. 10 of the recto (חקינכא). For a full overview of relevant case suffixes, see: https://www.turkolog.ist/uzbek/Uzbek_cases.pdf // Bodrogligeti, 33-34 Another phrase on the recto reads: לא תר.. חתי אגי // אכיתמאס כלינגא -- "do not (verb) until I arrive/come." Although the verb stem's meaning is unclear, it might bear the Uzbek indefinite future negation suffix -mas (akitmās gelence/agitmās gelence). Chagatay features a verbal negation suffix -mas for the Aorist present tense (Bodrogligeti, 204). (Identified by Alan Elbaum and Matthew Dudley) The contemporary historian Muḥsin ʻAlī Shūmān has found evidence in Ottoman qadi court records that a wave of Jewish refugees arrived in Cairo from Central Asia in the early 1600s, naming Uzbekistan as one of the potential points of emigration. (The Jews in Ottoman Egypt Until the Beginning of the Nineteenth Century/al-Yahūd fī Miṣr al-ʻUthmānīyah ḥattá awāʾil al-qarn al-tāsiʻ ʻashar, vol. II, 361-363). For an early modern geniza fragment mentioning someone who is "from Samarqand," in modern-day Uzbekistan, see the following Ladino accounts: T-S AS 209.112 (PGPID 39773)