T-S 16.344

תיאור

מכתב מאבו אלמחאסן יפת בן שלה, ככל הנראה מאלכסנדריה, אל יוסף הכהן "פאר הסוחרים" בפוסטאט. תיארוך: אמצע המאה ה-12; במכתב מוזכר אבו אלפח'ר סעדיה אבן אלאמשאטי (נפטר 1172). פרנקל קובע את התאריך לשנת 548 להיג'רה (1153/54 לסה"נ), אך אינו מסביר את הנימוק לכך. הכותב מספר כי עלה לפוסטאט כדי לבקר את הנמען ולברכו לרגל החלמתו, אך התעכב בשל עיסוק אחר בחצר המלכות (פי באב אלצלטאן). העיסוק הזה צלח, וכעת יש בידיהם פטור ממס (מסאמחה) לצמיתות בדיואן של אלכסנדריה, המאפשר להם לייבא סחורה בערך 300 דינרים בשנה מבלי לשלם פרוטה. הישג זה הושג בזכות חסותו של אלקאא'ד ע'אראת (בסיציליה), שזהותו ככל הנראה זהה לקאא'ד ע'אראת בן ג'ושן, המוכר ממכתב תודה ששלח אליו אבן קלאקס בעת שע'אראת היה בשירותו של ויליאם השני (שלט 1166–1189). הוא מדווח שכל אנשי סיציליה מתגעגעים לנמען, וכי שלח להם בשורות על מצב בריאותו של הנמען. בכוונתו להישאר במקומו (פי אלבלאד) למשך החורף, והוא מאיץ בנמען לבוא (אלא אלבלד), שכן המסחר משגשג והנמען יוכל להפיק תועלת רבה לעצמו. עם זאת, על הנמען להשיג קודם כתב הוראה רשמי מהשלטון המורה שאיש לא יתנגד לו. אשר למס הגולגולת (ג'אליה), הממונה (מתוולי) "כאן" הוא "אדם רע". בהמשך הוא מורה לנמען: "בעת שתהיה בפוסטאט, אל תתעלם מעצתו של אלשיח' אבו אלפח'ר אבן אלאמשאטי ומבן אחיו ומגיסו (בקריאת צ{ה}רה) אבן אלעג'מי". הוא מציע לשכור עבור הנמען בית או מחסן אם יחפוץ לבוא ולהביא עמו את סחורתו. כמו כן הוא מציע לעלות בעצמו לפוסטאט אם זו תהיה משאלת הנמען. שאר שורות המכתב עוסקות בהוראות עסקיות, ובהן אזכורים של אינדיגו, משי וסחורות נוספות. מוזכרים גם "ידידך" הפקיה בן ח'ליף ובו סהל.

Princeton Geniza Project description: Letter from Abū l-Maḥāsin Yefet b. Shela, probably in Alexandria, to Yosef ha-Kohen "the pride of the traders" (peʾer ha-soḥarim), in Fustat. Dating: mid-12th century; mentions Abū l-Fakhr Saʿadya Ibn al-Amshāṭī (d. 1172); Frenkel gives the date as 548 AH = 1153/54 CE but does not explain why ("Medieval Alexandria," al-Masāq (2014), p. 32). The sender had gone up to Fustat to visit the addressee and congratulate him on his health, but he was distracted by another errand in the royal court (fī bāb al-ṣulṭān). This errand was successful, and they now have a tax exemption (musāmaḥa) in perpetuity in the dīwān of Alexandria for importing 300 dinars of merchandise annually without paying a penny. This is thanks to the patronage of al-Qāʾid Ghārāt (in Sicily), likely identical with the Qāʾid Ghārāt b. Jawshan who is otherwise known from a letter of gratitude sent to him by Ibn Qalāqis when Ghārāt was in the service of William II (r. 1166–89) (see ديوان ترسل ابن قلاقس no. 29 and Ihsan Abbas, al-ʿArab fī Siqilliyya, https://shamela.ws/book/1020/280#p1). He reports that everyone in Sicily longs for the addressee, and that he has sent them news of the addressee's health. He intends to remain where he is (fī l-bilād) for the winter, and he urges the addressee to come (ilā l-balad), because business is thriving and he will do well for himself. However he should first obtain a rescript from the government ordering that no one should oppose him. As for the capitation tax, the administrator (mutawallī) "here" is an "evil man." He then instructs the addressee “while in Fustat, do not disregard the advice of al-Shaykh Abū l-Fakhr Ibn al-Amshāṭī and his brother's son and his brother-in-law (reading צ{ה}רה) Ibn al-ʿAjamī" (See Goitein and Friedman, India Traders, p. 96 n. 31). He offers to rent the addressee a house or storehouse if he wishes to come and bring his merchandise. He also offers to come up to Fustat if that is what the addressee wishes. The remaining lines of the letter deal with business instructions mentioning indigo, silk, and other commodities. Mentions "your friend" the faqīh the son of Khulayf and Bū Sahl. ASE