L-G Misc. 113

תיאור

שני סוחרים היוצאים מאלכסנדריה למסע אל ארצות המגרב המוסלמי ממנים את נשותיהם כמוציאות לפועל של צוואותיהם וכאפוטרופסיות על ילדיהם: (1) יוסף בן אסחאק בן אלדאני אלפאסי מעניק לבתו סת אלחסן סכום של 200 דינרים וממנה את אשתו סת אלעשיר בת ברהון לאפוטרופסית על בתם. הוא מצהיר כי סכום הקרן והרווחים של שותפות הכלולה בעיזבון יתקבל על פי דברי שותפו, מאחר שהשותף היה ידוע ביושרו ובאדיקותו הדתית. מתוארך לחודש תמוז ד'תתנ"ז לבריאת העולם, שהם שנת 1097 לסה"נ. (2) אבו אלפרח ערוס בן יוסף מפקיד בידי אשתו סת אלכל בת אברהם בן טיבאן, אם בנו, את כל ענייניו ורכושו, וקובע אותה ליורשתו וכן לאפוטרופסית על בנם. במסמך זה מצוין גם שהוא עומד לסחור בסחורה מן השותפות שלו עם סבאע אללאד'קי (השווה למסמך אחר). (המידע מבוסס על Mediterranean Society של גויטיין, על כרטיסיותיו ועל רשימותיו.) ראו גם תיאור מפורט במאגר CUDL.

Princeton Geniza Project description: IB VII, 3. Two merchants setting out from Alexandria on a voyage to the Muslim West appoint their wives as executors and guardians of their children: (1) Yosef b. Isḥāq b. al-Dānī al-Fāsī gives his daughter Sitt al-Ḥusn 200 dinars and appoints his wife Sitt al-ʿAshīr bt. Barhūn as guardian of his daughter. He asserts that the amount of the principal and profit of a partnership included in the estate has to be accepted according to the word of his partner, because the partner was known for his trustworthiness and religiosity. Dated: Tammuz 4857 AM, which is 1097 CE. (2) Abū l-Faraḥ ʿArūs b. Yosef entrusts Sitt al-Kull bt. Avraham b. Ṭībān, his wife and mother of his boy, with all his affairs and possessions and makes her his heir, as well as guardian of their boy. This record also mentions that he is going to be trading with the merchandise from his partnership with Sibāʿ al-Lādhiqī (cf. T-S 6J12.8 (PGPID 7618)). (Information from Mediterranean Society, III, 252; V, 133, 205, 333; and from Goitein's index cards; and from Goitein's hand list.) See also detailed description on CUDL.