MIAC 23973.5

תיאור

מכתב משולח לא ידוע אל אֵפַּרכוֹס (מושל מחוז). השולח מאשר את קבלת מכתבו של האפרכוס, שבו דיווח האפרכוס כי שלח מכתבים אל המפקד (אלאמיר) ואל הקצין הביצועי (אלשׂדיד), והפציר בהם לטפל בבקשות השולח. הבקשות עוסקות, ככל הנראה, בעבד (רקיק) השייך למלך, בסכום כסף מזומן, ובשני עבדים נוספים (אלראׂסין; הכינוי המספרי "ראשים" משמש לרוב לספירת עבדים, אך כאן מופיעה המילה לבדה). עד כה לא נענה האמיר לבקשות הללו, אף שהבטיח לעשות כן עם קבלת המכתב משׂר הסוסים. השולח מספר כי ראה אותו פעם אחת בלבד, ולאחר מכן לא ניתנה לו רשות גישה לראותו, חרף שהותו במחוז יומם ולילה בציפייה לו. הקצין הביצועי הציע להביאו לביתו של האמיר, אך גם ביקורים אלה לא הניבו תוצאות. השולח מבקש מן האפרכוס לכתוב אל האמיר בעניין עבד (רקיק) שהוא, לדבריו, שייך למלך, ושיש להובילו במורד הנהר (אל המקום שבו השולח שוהה) כדי לבצע את משימות המלך. הוא מאיץ באפרכוס לפעול במהירות, בטרם יקשו עליו הקור ורוח המַרִיסִי לבצע את ענייניו. הוא מציין כי המסע במורד הנהר קל, ואילו המסע במעלה הנהר קשה. במכתב מוזכר אדם בשם יוּסוּ, אולי משרת, שגם הוא פועל מטעם השולח, והוא מוסר המכתב הנוכחי בדרכו אל האפרכוס. השולח מבקש מן האפרכוס לשלוח 19 דינרים ושמונה דרהמים, ומזהיר כי אם הנמען לא יזדרז, יפסיד את שער החליפין הנוח השורר במקומו של השולח. הוא מדווח כי הוא שולח גם דינרי זהב באמצעות יוּסוּ, ומוסיף כי אין דבר טוב אחר לשלוח. באשר לשפחה (ג'ארִיה), הוא מספר כי היא נבחנה ונקנתה תמורת 10 דינרים, אך הקונים השיבו אותה משום שהייתה נכה (מֻקְעַדה). כעת הוא הציע אותה למכירה תמורת 12 דינרים ושבעה דרהמים לאישה אחרת בעסקה פרטית (ח'ארג' ען אלפריז), ולקח חזרה מן הנערה פריטי לבוש מסוימים. המכתב מזכיר שני עבדים (אלראׂסין) "אצלם" (לא ברור אצל מי), אך לא ברור אם מדובר ברכישה, במכירה או בעניין אחר. הוא מדווח כי שילמו לו עבורם 32 דינרים, ומכאן עולה שמכר אותם. עם זאת, הוא מוסיף כי "הם" לא נתנו לו שליטה על העבדים, ושהונחה למוכרם רק במצרים. המכתב מסתיים בבקשה חוזרת מן האפרכוס לכתוב מכתבים לאמיר ולשׂדיד בעניין שני העבדים. הוא חותם בקריאה משולשת: "הזדרז, הזדרז, הזדרז".

Princeton Geniza Project description: Letter from an unknown sender to an eparch. The sender acknowledges receipt of a letter from the eparch, in which the eparch reported having sent letters to the commander (al-amīr) and the executive officer (al-shadīd), urging them to address the sender's requests, which seem to deal with a slave (raqīq) belonging to the king, a sum of cash, and two other slaves (al-raʾsayn; the numerical signifier "heads" is used to count slaves, but here the word is used by itself). So far, the amīr has not taken heed of those requests, even though he promised that he would do so upon receiving the letter from the Master of the Horses. The sender reports seeing him once and subsequently not being granted access to see him despite staying in the district day and night waiting for him. The executive officer offers to take the sender to the amīr's house, but those visits are to no effect. The sender asks the eparch to write to the amīr about a slave (raqīq), who he says belongs to the king and should be brought downriver (to where he is) to carry out the king's requests. He urges the eparch to do so quickly before the cold and the Marīsī wind make it impossible for him to carry out his business. Traveling downriver is easy, he says, and traveling upriver is difficult. The letter mentions a man named Yūsū, possibly a servant, who has also been acting on the sender's behalf and is the bearer of this letter as he travels to the eparch. The sender asks the eparch to send 19 dīnārs and eight dirhams, and cautions that if the recipient does not act fast, he will lose out on a favorable exchange rate where the sender is. He reports also sending gold dīnārs with Yūsū, and says there is nothing else good to send. Regarding a slave girl (jāriya), he says she was inspected and purchased for 10 dīnārs but subsequently returned by the purchasers because she was crippled (muqʿida). He has now put her up for sale for 12 dīnārs and seven dirhams to another woman in a private transaction (khārij ʿan al-farīz), and has taken some clothing back from the girl. The letter mentions two slaves (al-raʾsayn) "with them" (who?), but it is unclear if this transaction is a purchase, sale, or something else. He reports that they paid him 32 dinars for them, implying that he sold them. However, he adds that "they" have not given him control over the slaves, and that he was instructed to sell them only in Egypt. The letter concludes with a repeated entreaty to the eparch to write letters to the amīr and the shadīd concerning the two slaves. He ends by urging thrice: "Be quick, be quick, be quick." PG. Khan, Qaṣr Ibrīm doc. 25.