T-S G1.1

תיאור

בצד האחורי, וממשיך אל הצד הקדמי בין השורות (שימוש משני): מכתב המתאר החרמת רכוש (מֻצַאדַרַה) שבוצעה כנגד עיר שלמה, ובה נפגעו מוסלמים, נוצרים, שומרונים ויהודים כאחד — כשהיהודים סבלו אף יותר מן האחרים. כל הבגדים ומלאי החיטה והיין שנאגרו בביתו של דודו של הכותב מצד אמו נבזזו; אפילו חבל הבאר נלקח. השלטון שהורה על ההחרמה מכונה במכתב בכינוי המקראי "המן הרשע". (המידע מבוסס על גויטיין, חברה ים-תיכונית, כרך ב', עמ' 393.) השולח עצמו נחקר בידי הרַקַּאצִין שחיפשו אחר דודו, אך התחזה לזר שאינו מן המקום והצליח לנוס. המכתב מזכיר שלושה מכשירי או שיטות עינוי סתומים: "הם הכניסו את הע'טי (עטי), את ההנבאזין (הנבאזין) ואת הח'זם (?כזם) באפיהם (של היהודים)" (שורה 3 בצד האחורי). בהמשך מסביר השולח שאדם שהע'טי חדר אל בשרו לא יבריא (שורות 5–6 בצד הקדמי). משמעותו של ע'טי אינה ברורה; גם ח'זם אינו ברור, אך הוא נגזר משורש המורה על נקיבה, ולעיתים על נקיבת אף. המונח הנבאזין/הנבאזין/هنبازين מוכר ככל הנראה ממקורות מרטירולוגיה קופטיים (לפי כמה מקורות נגזר מן היוונית ἑρμητάριον < מן הלטינית armentarium < Armentarius, כינויו של הקיסר גלריוס מקסימיאנוס). ראו רשומה נפרדת לצד הקדמי, ובו כתובה.

Princeton Geniza Project description: Verso, continuing onto recto between the lines (secondary use): Letter describing a requisition (muṣādara) carried out against a whole town, in which Muslims, Christians, Samaritans and Jews were all affected, with the latter suffering even more than the others. All clothing and provisions of wheat and wine hoarded in the house of the writer's maternal uncle were plundered; even the rope of the well was taken way. The authority ordering the requisition is referred to as the biblical 'Haman the wicked'. (Information from Mediterranean Society, II, p. 393.) The sender himself was interrogated by the raqqāṣīn who were searching for his uncle, but he pretended to be not from there and fled. The letter refers to three obscure torture devices or techniques: "they in{ser}ted the ʿṬY (עטי), the hinbāzīn (הנבאזין), and the khazm (? כזם) in their (the Jews') noses (v3). Later, the sender explains that a person who has had the ʿṬY enter his flesh will not heal (r5–6). The meaning of ʿṬY is not clear; khazm is also not clear, but comes from a root referring to piercing, sometimes nose piercing. The term hinbāzīn/הנבאזין/هنبازين (appears also in T-S 8J22.30 (PGPID 3671)) is apparently known from Coptic martyrologies (according to some sources deriving from Greek ἑρμητάριον < Latin armentarium < Armentarius, the nickname of the emperor Galerius Maximianus); see https://st-takla.org/Coptic-Faith-Creed-Dogma/Coptic-Rite-n-Ritual-Taks-Al-Kanisa/Dictionary-of-Coptic-Ritual-Terms/9-Coptic-Terminology_Heh-Waw-Yeh/henbazeen.html and Phillips Barry, "Martyrs' Milk" (1914) (https://www.google.com/books/edition/The_Open_Court/VuoXAQAAIAAJ?hl=en&gbpv=1&dq=ermetarion&pg=PA563&printsec=frontcover). See separate record for recto, a ketubba.