ENA 2808.56

תיאור

רקטו (שימוש משני): שיר סאטירי בערבית-יהודית, המכוון נגד הצביעות של אנשי הסמכות הדתית (מתפקהין, פֻקהאא'). קהל היעד הוא יהודי (כלומר, אין מדובר פשוט בהעתקה של שיר ערבי שרווח באופן רחב יותר), שכן השיר כולל את המונח העברי "מועיד"/חג. עם זאת, מדובר בו גם על איסור היין, דבר שיש לו משמעות רק בהקשר מוסלמי. שורת המחץ העיקרית בסוף השיר היא שהפוסקים מבלים את כל זמנם בדרשות ובהוצאת פתוות על כך שהיין אסור — וברגע שמתחילה מסיבה, הם אומרים "שכחו מן הפתוות, העבירו את היין!" כתב היד בסיסי ומגושם, וחלקים ממנו קשים מאוד להבנה. תעתיק ראשוני כדלקמן: אלמתפקהין קד כתרו צלאם פי אלמד/א/רס אדא ראו אלמנבר . . . . ולו כאן פי אלמגארס(?) ואמא פי אלכלוה . . . . ורא אל . . . כאלבאב . . . הל כלאמו צחיח אם לא תסתגהלו אלפקיה . . . אכתר מגלס פי אכר אדא ראי אלמנ{ב}ר(?) . . . גסר ליס להם שביה אלא אלמנסר(?) בכרה יפתי ובלעשי הדה שגלו פי אלמועיד יקולו ליס [[צד]] ענדנא אחרם מן אלקהוה ופי אלד/ע/אוי ינאדו האת אלדי אלקאית(?) אלקשוה(?) דענא מן צדודן וכף ענא אלפתוה האדי הי גאיתי וליס לי פיהא . . .

Princeton Geniza Project description: Recto (secondary use): Satirical poem in Judaeo-Arabic, targeting the hypocrisy of religious authorities (mutafaqqihīn, fuqahāʾ). The target audience is Jewish (i.e., this isn't simply a transcription of a more widely circulating Arabic poem) since it contains the Hebrew term מועיד/holiday. However it also talks about the prohibition on wine, which makes sense only in a Muslim context. The main punchline at the end is that the jurisprudents spend all their time sermonizing and issuing fatwas about how wine is forbidden — and as soon as a party starts they say 'forget about the fatwas, pass the wine!' ASE The hand is rudimentary and parts are quite difficult to understand. Provisional transcription as follows: אלמתפקהין קד כתרו צלאם פי אלמד/א/רס אדא ראו אלמנבר . . . . ולו כאן פי אלמגארס(?) ואמא פי אלכלוה . . . . ורא אל . . . כאלבאב . . . הל כלאמו צחיח אם לא תסתגהלו אלפקיה . . . אכתר מגלס פי אכר אדא ראי אלמנ{ב}ר(?) . . . גסר ליס להם שביה אלא אלמנסר(?) בכרה יפתי ובלעשי הדה שגלו פי אלמועיד יקולו ליס [[צד]] ענדנא אחרם מן אלקהוה ופי אלד/ע/אוי ינאדו האת אלדי אלקאית(?) אלקשוה(?) דענא מן צדודן וכף ענא אלפתוה האדי הי גאיתי וליס לי פיהא . . .