T-S AS 178.88

תיאור

עצומה בטורקית עות'מאנית מאת סלמון [אלאסכנדראני] המופנית אל "פקיד בכיר, ככל הנראה מושל מצרים" לפי הת'אווי. תיארוך: סוף המאה השש עשרה או תחילת המאה השבע עשרה. במבוא למהדורתה, ג'יין הת'אווי מציינת כי המסמך נותן ביטוי לקולו של סלמון עצמו, המבקש מפקיד בכיר — אולי מושל מצרים — לנקוט צעדים נגד "אנשי הכאשפים" (kāshifs' men) החמסנים, הגונבים את הכבשים ושאר האספקה המהווים חלק מן ה"מאל-י מירי" (māl-i mīrī), הכספים והאספקה שמצרים שלחה מדי שנה אל הארמון הקיסרי. אספקה זו הועברה לאיסטנבול דרך אלכסנדריה ודמיאט, והעצומה מדגישה את תפקידו של מנהל המכס באיסוף ובמשלוח האספקה. מטבע הדברים, מנהל מכס הנמל היה עסוק בהגנה על רכוש המדינה מפני גניבה ונזק טרם המשלוח. ואולם, העצומה עוסקת באופן ספציפי בחכירת מס (muqāṭaʿa) שבשליטת סלמון: זו של ח'צ'רא, ייתכן אלח'צ'רא ("הירוקה" בערבית), כפר השוכן דרומית-מזרחית לאלכסנדריה בנפת אלבוחירה. הכפר וסביבתו ייצרו, ככל הנראה, כבשים ויבולים שהיו חלק מן המאל-י מירי. כאשף, מילולית "מפקח", היה המנהל של אחת מנפות מצרים, ובראש ובראשונה היה אחראי על תחזוקת מערכות ההשקיה. המשרה התחילה תחת ממלכת הממלוכים, והעות'מאנים הותירו אותה, אם כי במאות הראשונות של השלטון העות'מאני, שורות הכאשפים אוישו לרוב בקציני צבא מן הארמון הקיסרי או מן הבלקן. הכאשף של נפת אלבוחירה, מדרום לאלכסנדריה, היה אחראי על אספקת המים המתוקים של עיר הנמל: אחת לשנה היה נכנס לעיר עם 300 שוורים, אשר במהלך חודש — לרוב בספטמבר — סובבו את גלגלי המים שמילאו את 130 הבורות של העיר במים מתעלת אלנאצריה, שהייתה הקשר היחיד של אלכסנדריה לנילוס. אנשי הכאשף הזה וכאשפים אחרים בדלתת הנילוס הם בוודאי "אנשי הכאשפים" שכנגדם יוצא סלמון. למעשה, ייתכן שהטקס השנתי הזה סיפק לאנשי כאשף אלבוחירה הזדמנות מושלמת לבזוז ולפגוע באספקה המיועדת לארמון.

Princeton Geniza Project description: Petition in Ottoman Turkish from Salmūn [al-Iskandarānī] to "a high official, possibly the governor of Egypt" per Hathaway. Dating: late sixteenth or early seventeenth century. In the introduction to her edition, Jane Hathaway notes: "T-S AS 178.88 gives voice to Salmūn himself, who petitions a high official, possibly the governor of Egypt, to take action against rapacious ‘kāshifs’ men’ who steal the sheep and other provisions that form part of the māl-i mīrī, the money and provisions that Egypt delivered to the imperial palace every year. These provisions were shipped to Istanbul from Alexandria and Damietta, and this petition underlines the customs director’s role in assembling and dispatching them. Naturally the director of the port customs would be preoccupied with protecting state property from theft and damage before it shipped out. However, this petition deals specifically with a tax farm, or muqāṭaʿa, that Salmūn controls: that of Ḫażra, possibly al-Khaḍra (‘green’ in Arabic), a village southeast of Alexandria in Buḥayra sub-province. This village and its surroundings apparently produced sheep and crops that formed part of the māl-i mīrī.... Kāshif, literally ‘inspector’, was the administrator of one of Egypt’s sub-provinces, responsible above all for the maintenance of irrigation works. The post had originated under the Mamluk Sultanate, and the Ottomans had retained it, although in the early centuries of Ottoman rule, the ranks of kāshifs were often filled with military officers from the imperial palace or the Balkans.... The kāshif of Buḥayra sub-province, immediately south of Alexandria, was responsible for the port city’s fresh water supply: once a year, he entered the city with 300 oxen, which over the course of a month, usually coinciding with September, turned the water wheels that filled the city’s 130 cisterns with water from the Naṣiriyya Canal, which formed Alexandria’s sole link to the Nile.... The followers of this kāshif and other Nile Delta kāshifs are surely the ‘kāshifs’ men’ against whom Salmūn rails. In fact, this annual ritual may have given the Buḥayra kāshif’s men the perfect opportunity to pilfer and damage the provisions intended for the palace." (Hathway, Ottoman-Era Documents from the Cairo Genizah, 130-131)