תיאור
רקטו: הוראת תשלום בכתב ידו של משה בן מימון. תיארוך: בערך 1168–1204 לספירה, על פי השנים שבהן פעל הרמב"ם במצרים. ההוראה מופנית לאדם בשם אבו אלמפצ'ל, ומורה לו לשלם לנושא המכתב, יעקב שמו, המשמש כשליח של שני נכבדים — אלשיח' אלאסעד ואלשיח' אלת'קה — כל סכום כסף שיידרש. הרמב"ם מתחייב לפצות את הנמען על התשלום. מיהו אותו אלשיח' אלת'קה? בימי חייו של הרמב"ם ידועים שני אנשים שנשאו תואר זה. האחד היה חמיו של הרמב"ם, מישאל בן ישעיהו החסיד. השני, ככל הנראה הוא המכוון כאן, היה יהודה בן אלעזר הכהן, סופר ממשלתי (כאתב) במניית זפתא. ורסו: בכתב יד אחר, טיוטת פתיחה של מכתב מנומס בעברית לנכבד בשם זכאי.
Princeton Geniza Project description: Recto: Order in the handwriting of Moshe Maimonides. Dating: ca. 1168–1204 CE, based on the years when Maimonides was active in Egypt. Addressed to a certain Abū l-Mufaḍḍal, instructing him to pay the bearer of this letter, named Yaʿaqov, who serves as a proxy for two notables—al-shaykh al-Asʿad and al-shaykh al-Thiqa—whatever amount of money he requires. Maimonides will compensate the addressee. Who was this al-shaykh al-Thiqa? During Maimonides’ lifetime, two people bearing this title are known. One was Maimonides’ father-in-law Mishaʾel b. Yishaʿyahu he-Ḥasid. The other one, probably the one intended here, was Yehuda b. Elʿazar ha-Kohen, a government secretary (kātib) in Minyat Zifta. Verso: In a different hand, draft of the opening of a deferential letter in Hebrew to a notable named Zakkay.