T-S 24.78

תיאור

מכתב המכיל את עדותו של מח'לוף, סוחר מכובד, שנאלץ לברוח מאלכסנדריה מפני פקיד שלטוני עריץ – "הנזיר השודד", אבו נג'אח – ולהסתתר במדבר המערבי במשך שנים. הוא הגיע לאלכסנדריה באביב שלאחר מותו של אבו נג'אח, נסע לאפריקיה (אפריקיא) בקיץ שנת 1130, וכתב את המכתב בקיץ שלאחר מכן, כלומר ב-1131. הכותב מונה למפקח על אוניות הסולטאן. זהו גם מסמך יוצא דופן המתאר ניכור בין אב לבנו. הבן אהב מוסיקה, יין איטלקי וחברה גרועה, וכמובן היה תמיד שקוע בחובות. כל ניסיונותיו של האב לתקנו עלו בתוהו: הוא הציגו בפני הקאדי של אלכסנדריה, לקח אותו לטיול לאפריקיה, שלח אותו אל הכפר בעבודה מנהלית, והציע לו נסיעות לתימן ולסוריה – אך דבר לא הועיל. הצעיר בן העשרים ושתיים לא היה סתם בטלן ריק; הוא היה אלרגי לאביו: "כל עוד אתה חי, אין לי מזל. ברגע שתמות, אצליח." בצדו האחורי של המסמך מופיעה גם תחילתה של טיוטת מכתב בכתב ערבי, הפותחת בנוסח: "بسم بسم الله الرحمن الرحيم كتابي اطال الله بقا حضرة مولاي الشيخ الاجل وادام عزه ونعماه ورفعته وسناه وتمكينه وكبت حسدته واعلمه اعلمه ان لو رمت شرح اليسير". המכתב מזכיר את המקום סנטריה (שורה 17 בצד הפנים), שעשוי להתייחס לנווה המדבר סיווה בהתבסס על שם המקום עצמו, אך מבחינת ההקשר ייתכן שמדובר באזור מדברי כלשהו סביב נווה המדבר.

Princeton Geniza Project description: IB VI, 25. Letter containing the testimony of Makhlūf, a respectable merchant, who had to flee from Alexandria before an oppressive government official, 'the plundering monk,' Abu Najah, and to hide in the western desert for years. He had arrived in Alexandria in the spring following Abu Najah's death, traveled to Ifrīqiya in the summer of the year 1130, and wrote the letter the following summer, that is, 1131. The writer was appointed as an overseer of the Sultan's ships. It is also an extraordinary document of estrangement between father and son. The son loved music, Italian wine and bad company, and, of course, was always in debt. All attempts of the father to correct him: presenting him to the qadi of Alexandria, taking him on a trip to Ifrīqiya, sending him to the countryside on administrative work, suggesting to him travels to Yemen and to Syria were of no avail. The young man of twenty-two was not a mere good-for-nothing. He was allergic to his father: 'as long as you are alive, I have bad luck. As soon as you are dead, I shall be successful.' (Information from Mediterranean Society, I, 46, 119, 268, 277, 280, 316, 320, 482; II, 588, 359; III, 246, 243, 249.) There is also the beginning of a draft of a letter in Arabic script on verso ( بسم بسم الله الرحمن الرحيم كتابي اطال الله بقا حضرة مولاي الشيخ الاجل وادام عزه ونعماه ورفعته وسناه وتمكينه وكبت حسدته واعلمه اعلمه ان لو رمت شرح اليسير). The letter mentions the location, Santariyya (l. 17r), which could be a reference to the Siwa Oasis based on the term placename itself, but contextually may refer to some part of the desert region surrounding the oasis.