T-S 24.67

תיאור

מכתב מאת המלמד בו אלחֻסיין יהודה (בן אהרן?) אבן אלעמّאני באלכסנדריה, אל בן דודו השלישי וגיסו, הרופא ישועה בן אהרן אבן אלעמّאני, השוהה בבית החולים בקהיר. ערבית-יהודית. מתוארך: י"ב באלול [ד'תת"ק+]קס"ח = ד'תתקס"ח לבריאת העולם, דהיינו 1208 לסה"נ (אם כי בכרטיסיית גויטיין מצוין 1217 או 1228 לסה"נ, ייתכן משום שעבד מצילום). החלק הראשון (שו' ה–לד בעמוד הפנים): יהודה מפרט את הצעדים שנקט כדי להבטיח את הצלחת הנמען בלימודי הרפואה בפסטאט/קהיר, על מנת שיוכל להתחיל לעסוק במקצוע באלכסנדריה. (השימוש בכינויי הגוף במכתב מבלבל מעט, ולא מן הנמנע ש"אחי" מתייחס לאדם אחר ולא לנמען.) יהודה כבר שלח קודם לכן הוראות עם הנער מוהד'ב בן מרֵיות הכהן. הוא ממליץ לרופא לעתיד להציג מכתבי המלצה לוואלי, לקאצ'י, לאלמֻוַפַّק, לאבן תַמّאם המפקח (אלמֻשארִף), ולאבן צדקה (לפי גויטיין, רופא שומרוני נודע). מי שמבקש ללמוד אצלם חייב ללמוד בפסטאט ולקבל את "תעודת ההתנהגות הטובה" (תזכִּיה) בפסטאט. עליו לשאוף אך ורק לתזכִּיה ולא לחוס על הוצאות, שכן אם ישיג את התזכִּיה — השיג הכול, ובמהרה ישיב את הכסף שאיבד. יהודה צירף גם שלושה מכתבים נוספים עם מוסר המכתב הנוכחי, ובהם מכתב מאבן אלקאש אל אלשיח' אלסדיד, מורהו (אֻסתאד') של הרופא לעתיד. כמו כן שלח יהודה חמישה מכתבים עם הגוי מנצור אלחרירי, שהוא קרוב משפחה של אשת אבן אלתִנّיסי. שלושה מהם הם מאת הפקיה אבן עיסא: הראשון תשובה למכתבו של הרופא לעתיד, השני מכתב המלצה לאדם בשם אלשרף בבית החולים, והשלישי מכתב לבנו של הפקיה סלאמה אבן אלאעמא (זה האחרון אינו קשור לרופא לעתיד). שני המכתבים הנוספים מתוך החמישה הם מאת יהודה עצמו: האחד אל הרופא לעתיד והשני אל המורה אלסדיד. יהודה מבקש לכתוב מכתב לאלשיח' אלמֻוַפַّק אבן אלדמיאטי, אך אינו יודע את שמו העברי (גויטיין הבין "שטף לשון"), ולכן הוא מבקש מהרופא לעתיד לשלוח לו מכתב ובו פרט זה. בהמשך מופיעות הוראות נוספות על אודות אבן אלתִנّיסי וקבלת רֻקעה בכתב ידו של הדיין מאת הקראי אלשיח' אלת'קה. החלק השני (שו' לה–מח בעמוד הפנים): יהודה שלח מספר מכתבים נוספים עם עֻמר המוכּארי (חמּר/נהג בהמות), משום שדאג לאחיו. יהודה במצוקה בשל מס הגולגולת. אבן רֻזיק אמר לו שהנמען ערב עבורו לתשלום. יהודה התווכח עם אבן רֻזיק בעניין, ובחשאי פנה אל גובה המס הנוצרי (עאמל) והשיג ארכה של עשרה ימים. כנראה שהשאלה היא אם עליהם לשלם את מס הגולגולת של אחי יהודה באלכסנדריה; יהודה סבור שהכסף ילך לאיבוד, שכן אינו מאמין שהמס לא שולם כבר בפסטאט, חודש וחצי לאחר המועד האחרון. הנוצרי אמר לו ששמע ממישהו שאחיו של יהודה כבר שילם את המס לאוצר (בית אלמאל) ושהקבלה (וֻצול) צפויה להגיע בקרוב. יהודה נואש לדעת את התוצאה במהרה, משום שהם כבר נמצאים "תחת איום" (תחת אלתהדיד). החלק השלישי (שו' מט עד הסוף): יהודה מתאר עניין מבייש שאירע באלכסנדריה — כיצד גירש השלטון את התלמיד חכם והסוחר יוסף אלבגדאדי, בעקבות עלילות שווא מצד מקורביו של הדיין אנטולי. יהודה כבר שלח עדכון על העניין הזה עם עֻמר אלבגדאדי. תחילה הייתה הלשנה לדיין היהודי, שכרוכה איכשהו במומר ובטענה שיוסף השליך קליפות אבטיח ושתן על מישהו (שו' ג–ד בעמוד האחורי). לאחר מכן התרחשה תקרית בבית הכנסת שכללה קריעת בגדים, ויוסף או התעלף באמת או העמיד פנים שהתעלף. במקום נכחו גם אנטולי, סעדיה החסיד, הִלאל (כנראה אחיו של מאיר בן יכין), ובעלי בריתו של אנטולי. בהמשך הולשן יוסף לאמיר חֻסאם אלדין כמי שמקלל את דת ישראל ושיש לגרשו מן העיר. האמיר שלח את "העבד השחור" ואת המשרת שלו (פַרّאש) לחפש את יוסף, כשהם קוראים: "היכן הזר המקלל אנשים ואת אבותיהם?" יהודה ניסה להסתיר את יוסף מאנשי החיפוש באומרו: "זה תלמיד חכם ומלמד עניו, שלעולם לא היה עושה דבר כזה." אך מודיעם, טאהר אלדמשקי, הלשין על יוסף, ויהודה ננזף על שהפריע לצדק השלטון. בהמשך מופיע תיאור מפורט של גירושו של יוסף.

Princeton Geniza Project description: Letter from the teacher Bū l-Ḥusayn Yehuda (b. Aharon?) Ibn al-ʿAmmānī, in Alexandria, to his third cousin and brother-in-law the physician Yeshuʿa b. Aharon Ibn al-ʿAmmānī, in the hospital in Cairo. In Judaeo-Arabic. Dated: 12 Elul [4800+]168 = 4968 AM, which is 1208 CE (although Goitein's index card says 1217 or 1228 CE, maybe because he was working from a photostat). First section (r5–34): Yehuda specifies the steps he has taken to ensure the addressee's success in the study of medicine in Fustat/Cairo in order to begin practicing in Alexandria. (The pronouns are somewhat confusing in this letter, and it is not out of the question that 'my brother' refers to someone other than the addressee.) Yehuda previously sent instructions with the boy Muhadhdhab b. Merayot al-Kohen. Yehuda advises the aspiring physician to present letters of recommendation to the wālī, to the qāḍī, to al-Muwaffaq, to Ibn Tammām the supervisor (al-mushārif), and to Ibn Ṣadaqa (Goitein says this is a well-known Samaritan physician). Whoever wishes to study with them must study in Fustat and gain his 'certificate of good conduct' (tazkiya) in Fustat. He should strive for nothing but the tazkiya and spare no expenses, because if he obtains the tazkiya, then he will have obtained everything, and he will quickly recover the money that he lost. Yehuda has also enclosed three additional letters with the bearer of the present letter, one of which is a letter from Ibn Alqāsh to al-Shaykh al-Sadīd the aspiring physician's professor (ustādh). Yehuda has also sent 5 letters with the gentile Manṣūr al-Ḥarīrī who is, a relative of the wife of Ibn al-Tinnīsī. 3 of these are from the faqīh Ibn ʿĪsā: the first is a response to the letter from the aspiring physician, the second is a letter of recommendation to a man called al-Sharaf in the hospital, and the third is a letter to the son of the faqīh Salāma Ibn al-Aʿmā (this one is unrelated to the aspiring physician). The other 2 of the 5 letters are from Yehuda himself, one addressed to the aspiring physician and one to the professor al-Sadīd. Yehuda wants to write a letter to al-Shaykh al-Muwaffaq Ibn al-Dimyāṭī but doesn't know his Hebrew name (Goitein understood "fluency"), so he asks the aspiring physician to send a letter with that information. There are further instructions about Ibn al-Tinnīsī and obtaining a ruqʿa in the hand of the judge (al-dayyān) from the Qaraite al-Shaykh al-Thiqa. Second section (r35–48): Yehuda has sent several additional letters with ʿUmar the animal driver (al-mukārī) because he was worried about his brother. Yehuda is in distress from the capitation tax. Ibn Ruzayq told him that the addressee had guaranteed it for Yehuda. Yehuda argued with Ibn Ruzayq about this, and Yehuda secretly went to the Christian tax administrator (ʿāmil) and obtained an 10-day extension. It seems that the question is whether they ought to pay Yehuda's brother's capitation tax in Alexandria; Yehuda thinks the money would be wasted, since he can't believe that it hasn't already been paid in Fustat, a month in a half after the deadline. The Christian told him that he heard from someone that Yehuda's brother had already paid it to the treasury (bayt al-māl) and that the receipt (wuṣūl) should arrive soon. Yehuda is desperate to know soon, because they are already 'under threat' (taḥt al-tahdīd). Third section (r49–end): Yehuda describes a shameful matter in Alexandria, namely, how the government banished the scholar and merchant Yosef al-Baghdādī as a result of false accusations made by associates of the judge Anatoli. Yehuda had previously sent an update on this matter with ʿUmar al-Baghdādī. There was an initial denunciation to the Jewish judge somehow involving a convert and a claim that Yosef threw watermelon rinds and urine at someone (v3–4). Then there was a scene in the synagogue involving the tearing of clothes and Yosef either genuinely fainting or pretending to faint. Anatoli, Seʿadya al-Ḥasid, Hilāl (probably the brother of Meʾir b. Yakhin), and the allies of Anatoli were also there. Yosef was then denounced to the amir Ḥusām al-Dīn as someone who curses the Jewish law and who must be banished from the city. So the amir sent 'the black slave' and his attendant (farrāsh) to search for Yosef, calling out, 'Where is the foreigner who is cursing people and their ancestors?' Yehuda attempted to conceal Yosef from the search party by saying, 'This is a humble scholar and teacher who would never do such a thing.' But their informer Ṭāhir al-Dimashqī told on Yosef, and Yehuda received a reprimand for obstructing the government's justice. There follows a detailed description of the expulsion of Yosef. (Information in part from Frenkel, Goitein's index card, and Goitein, Med Soc II, 250.) ASE