T-S 20.174

תיאור

שלמה בן אליהו כותב לקרוב משפחה (אולי חמיו אבו אלפרג'?) ומתלונן על התנהגותו של אבו אלברכאת (דודה מצד אביה של סת גזאל ובן דודו הראשון של שלמה), אשר שלח מכתב לאבו אלפצ'ל בן עטא בן חסן ובו שאל על היחס הרע שמעניק שלמה לאשתו סת גזאל. אבו אלפצ'ל עימת את שלמה עם הדברים מיד עם צאתו מבית הכנסת. ההתנהגות הזו גרמה לשלמה לחוש ברע, והוא רומז ארבע פעמים ל"הישנות" מחלתו (נכּסה). שלמה מתלונן כי אבו אלברכאת רואה עצמו חשוב מדי ואת שלמה זניח מדי מכדי לכתוב אליו ישירות, ובמקום זאת הוא מערב זרים בעניין. בין מוסרי דרישת השלום: שלמה עצמו, סת גזאל, אביו (אליהו הדיין), אמו (סת ריחאן), אחיו הרופא אבו זכרי, גיסו שמחה, דודתו מצד אמו (שהיא גם חמותו) אם אבו אלעז, ובנה אבו אלעז. דרישות השלום מופנות אל הנמען, אל אבו אלברכאת בצירוף ברכות לבנו, ואל אביהם אבו אלחסן (דודו של שלמה מצד אביו). מוזכרות גם סת אלפח'ר ובתה.

Princeton Geniza Project description: Shelomo b. Eliyyahu writes to a relative (his father-in-law Abū l-Faraj?) complaining about the behavior of Abū l-Barakāt (Sitt Ghazāl’s paternal uncle and Shelomo’s first cousin), who sent a letter to Abū l-Faḍl b. ‘Atā’ b. Ḥasan inquiring about Shelomo's mistreatment of his wife Sitt Ghazāl. Abū l-Faḍl confronted Shelomo after he exited the synagogue. This behavior sickened Shelomo, who alludes four times to his “relapse” (naksah). Shelomo complains that Abū l-Barakāt sees himself as too important and Shelomo as too inconsequential to write directly to him, instead involving strangers in the matter. Those who extend greetings are Shelomo, Sitt Ghazāl, his father (Eliyyahu the Judge), his mother (Sitt Rayḥān), his brother the physician Abū Zikri, his brother-in-law Simḥah, his maternal aunt (and mother-in-law) Umm Abū l-‘Izz, and her son Abū l-‘Izz. Greetings are extended to the recipient, to Abū l-Barakāt with blessings for his son, and to their father Abū l-Ḥasan (Shelomo’s paternal uncle). Sitt al-Fakhr and her daughter are also mentioned. Cf. Mediterranean Society, III, p. 435 and Goitein's index cards.