תיאור
ורסו: מסמך משפטי, הכתוב על גב הכתובה. בכתב ידו של חלפון בן מנשה. מתוארך לשליש האחרון של חודש טבת שנת 1443 למניין השטרות, שהם 1131/32 לספירה. במסמך, עמאאם מקבלת לרשותה את הנדוניא (נדוניה) שלה, למעט שלושה חפצי ערך (אעלאק) — המנורה, הכרית והדלי — ומשחררת את בעלה מכל ההתחייבויות פרט למאוחר שבכתובה. הבעל מתחייב מצדו שלא להכותה ולנהוג בה כראוי, אך לא נקבע קנס במקרה של הפרת ההתחייבות. במסמך מעורב גם אדם בשם פצ'אאל בן אבו סעיד בן יכין החזן, באופן לא לגמרי ברור — ייתכן שהוא משמש כנציג שלה ("אלמערّף לנא בהא", כלומר זה שמזהה אותה בפנינו). העדים החתומים: נתן בן שלמה הכהן, משולם בן מנשה ונתן בן שמואל. (חלק מהמידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.)
Princeton Geniza Project description: Verso: Legal document, on the back of the ketubba. In the hand of Ḥalfon b. Menashshe. Dated: Last third of Ṭevet 1443 Seleucid, which is 1131/32 CE. In which ʿAmāʾim receives control over her dowry (nidūnya) (except for three precious items (aʿlāq), namely, the lamp and cushion and pail) and frees her husband of all obligations except the me'uḥar. He promises not to beat her and to treat her well, but no fine is fixed for contravention. There is also someone named Faḍā'il b. Abū Saʿīd b. Yakhin ha-Ḥazzan somehow involved (representing her? "al-muʿarrif lanā bihā"). Witnesses: Natan b. Shelomo ha-Kohen; Meshullam b. Menashshe; Natan b. Shemuel. (Information in part from Goitein’s index card) In his dissertation, Zinger notes that the signature embellishments (ll. 25, 27) are equivalent to the date on which the deed was signed: חטש[א]תמג=ח(ודש) ט(בת) ש(נת) אתמג.