תיאור
עדות על מותם של אדם ובנו. מתוארך: 5 בשוואל 427 / 1 באוגוסט 1036. העדים מאשרים כי צדקה בן עלון אבן אלדבאב נפטר במערת אלנעמאן לאחר מותו של בנו בו פרג' בעיר אללאד'קיה (לטקיה), וכי יורשתו היחידה היא בתו ימאני, אשתו של מוהוב בן בשאר. העדים החתומים: סלאמה בן יצחק; עלי בן חוסיין; יוסף בן מנשה; ברכאת בן מנחם בן מבארך. מעל שלוש מן החתימות מופיעה המילה "צח" (כלומר: תקף) בכתב עברי. מאחר שהעדים הם יהודים, מסמך זה לא היה נחשב למכשיר משפטי תקף בבית דין מוסלמי. (המידע מבוסס על ח'אן.)
Princeton Geniza Project description: Testimony concerning the death of a man and his son. Dated: 5 Shawwāl 427/1 August 1036. The witnesses attest that Ṣadaqa b. ʿAllūn Ibn al-Dabbāb has died in Maʿarrat al-Nuʿmān after the death of his son Bū Faraj in the town of al-Lādhiqiyya (Latakia) and that his sole heir is his daughter Yamānī, the wife of Mawhūb b. Bashshār. Witnesses: Salāma b. Isḥāq; ʿAlī b. Ḥusayn; Yūsuf b. Menashshe; Barakāt b. Menaḥem b. Mubārak. Three of the signatures have צח ("valid") in Hebrew script above them. As the witnesses are Jews, this would not have been regarded as a valid legal instrument in a Muslim court. (Information from Khan.)