T-S 13J20.22

תיאור

מכתב מאשתו של חלפון בן מנשה, השוהה בפוסטאט, אל אחיה אבו אלחסן עלי בן הלל, ככל הנראה בבהנסא. המכתב כתוב בכתב ידו של חלפון בן מנשה, בערבית-יהודית. תיארוך: 1121–1125 לסה"נ, על פי האזכור של עניינים הקשורים בווזיר אלמאמון (שכיהן בתקופה זו). הכותבת מדווחת כי בנה הצעיר של סת אלג'מאל מת מיד לאחר שעלי יצא לדרכו. הם קברו אותו ב'מדבר' מוקדם בבוקר יום שישי, וכאשר חזרו מצאו שגם בנה של סת אלג'מאל, אבו אלמפצ'ל, חולה, ועודנו במצב קשה (שו' 11–6). היא מוסיפה ומספרת כי באותו יום עצמו פוטר אבו אלפצ'ל בן אלנאמן ממשרתו על ידי הווזיר אלמאמון (1121–25) ונצטווה לעזוב את קהיר ולעבור להתגורר בפוסטאט. אבו אלפצ'ל אינו יכול להראות את פניו כעת, ואת היתר אי אפשר להסביר במכתב (שו' 14–11). "דברים אלה באו עליי בעת ריקנות לב (פראג' קלב)" (השוו קוראן 28:10) — אולי כוונתה שלא הייתה לה פניות לעניין זה, משום שהייתה טרודה מאוד בילדיה, שעודם חולים, כידוע לנמען. "לבי נשבר, עולה ויורד, ולולא נזיפתך לא הייתי כותבת לך מכל זה אף לא מכתב אחד" (שו' 16–14). אבו עמראן נמצא באותו מצב (כנראה של מחלה) המוכר לנמען (שו' 17–16). בהמשך היא מתארת את אריגתה של שֻקה משובצת (מתח'ת') ועסקה מורכבת המערבת אורג משי (אלקזאז), הנמען וכסף שיש לשלוח (שו' 25–19). לפי גויטיין, היא חייבת לאורג המשי 9.5 דרהם בעבור שכר אריגת חתיכת בד באורך 19.5 אמות ("לא הוזמנו תשע-עשרה וחצי אמות, אלא שבעל הבד נתן לאורג כמות מסוימת של חוטי משי (ככל הנראה מתוך כוונה לקבל 20 אמות), והמכתב מודיע לו על התוצאה. כאן התשלום אינו מכונה אג'רה כרגיל אלא כראא, מילה המשמשת היום במצרים במשמעות 'שכר דירה' ו'דמי נסיעה', אך בארצות אחרות, למשל בתימן, במשמעות של 'שכר עבודה'"). בנו הבכור של הנמען מזכיר לאביו לשלוח את מכתב התנחומים בעברית שהבטיח. בסוף המכתב היא מתלוננת על מה שהם סובלים מאשתו של ח'לף וכיצד היא מתכוונת לעשות משהו (תלונה? עתירה?) כלפי השלטונות.

Princeton Geniza Project description: Letter from Ḥalfon b. Menashshe's wife, in Fustat, to her brother Abū l-Ḥasan ʿEli b. Hillel, probably in Bahnasa (based on T-S 13J21.18). In the hand of Ḥalfon b. Menashshe. In Judaeo-Arabic. Dating: 1121–25 CE, based on the reference to issues involving vizier al-Maʾmūn (who held office during this timespan). She reports that the young son of Sitt al-Jamāl died immediately after ʿEli departed. They buried him in the 'desert' early on Friday, and when they returned, they found Sitt al-Jamāl's son Abū l-Mufaḍḍal sick as well, and he remains in a difficult condition (r6–11). She reports that later the same day, Abū l-Faḍl b. al-Neʾeman was fired from his post by the vizier al-Maʾmūn (1121–25) and was commanded to leave Cairo and take up residence in Fustat. Abū l-Faḍl cannot show his face now, and the rest cannot be explained in a letter (r11–14). "These things came to me upon emptiness of heart (farāgh qalb)" (cf. Quran 28:10)—perhaps she means that she could spare no attention for this matter, because she was so preoccupied on account of her children, who are still sick, as the addressee knows. "My heart became split, rising and falling, and if it weren't for your rebuke, I wouldn't have written you a single letter of all this" (r14–16). Abū ʿImrān is in the same state (probably of illness) that the addressee knows about (r16–17). She here describes the weaving of a checkered (mutakhkhat) shuqqa cloth and a complex deal involving a silk weaver (al-qazzāz) and the addressee and money to be sent (r19–25). Goitein understands that she owes the silk weaver 9.5 dirhams of wages for the piece of cloth 19.5 cubits long ("Nineteen and a half cubits were not ordered, but the proprietor had given the weaver a certain quantity of silk thread (most probably with the intention of getting 20 cubits) and was notified in the letter of the yield. Here the payment is not called ujra, as usual, but kirā, used today in Egypt for "rent" and "fare," but in other countries, e.g., Yemen, for "wages."). The addressee's elder son reminds him to send the Hebrew(-script) letter of condolence he had promised. At the very end of the letter, she complains about what they are suffering from the wife of Khalaf and how she is intending to do something (complain / raise a petition?) to the government. (Information in part from Goitein's index cards; also Mediterranean Society, I, pp. 90, 404, 412; II, pp. 183, 345, 558; V, pp. 243, 574.) ASE.