T-S 13J19.6

תיאור

מכתב מיוסף בן משה הלוי הירושלמי אל יפת הנאמן בן אלעזר, נציג קהילת אלמחלה. תיארוך: סוף המאה האחת-עשרה או תחילת המאה השתים-עשרה, שכן אותו יפת בן אלעזר מופיע גם במסמך משפטי שנכתב בידי הלל בן עלי. יוסף מדווח שעצר בקהיר בדרכו לירושלים דרך אלכסנדריה. בכניסתו לקהיר היה חולה (وجع, "וג'ע"). הנשיא בקהיר חלק לו כבוד והניח לו לעבור לפני התיבה ולהתפלל בציבור — "יענה ה' תפילתי בחוליי (ضعفي, "צ'עפי") עבור כל הקהל, קטן וגדול". מובאת השוואה למקורות אחרים העוסקים ברעיון שטוב לחולה לעבור לפני התיבה ולשאת תפילה בעבור הציבור. יוסף שולח דרישות שלום לאנשים רבים מאוד הנקובים בשמותיהם, ולאחר מכן מתנצל: "בעת כתיבת הדברים הללו אני שרוי בעולם אחר (?). אנא סלח לי על שאיני יכול להזכיר את כולם בשמותם". (חלק מהמידע מבוסס על כרטסת גויטיין.)

Princeton Geniza Project description: Letter from Yosef b. Moshe ha-Levi the Jerusalemite to Yefet ha-Neʾeman b. Elʿazar, the representative of the community of al-Maḥalla. Dating: late 11th or early 12th century, as the same Yefet b. Elʿazar appears in T-S 6J2.25 (a legal document in the hand of Hillel b. ʿEli). Yosef reports that he stopped in Cairo, planning to continue to Jerusalem via Alexandria. He was sick (wajiʿ) when he entered Cairo. The Nasi in Cairo honored him by letting him lead the congregation in prayer—"may God answer my prayers in my illness (ḍuʿfī) for the whole congregation, small and great." See e.g. ENA NS 6.24 for the notion that it is good for a sick man to lead prayers. Yosef sends greetings to a very large number of people by name, then apologizes, "As I write this, I am in a different world (?). Please forgive me for not being able to name everyone." (Information in part from Goitein's index cards.) ASE.