ENA 3842.1

תיאור

תכתובת רשמית פאטמית. הפנייה היא אל "אלמוקף אלאשרף" (ככל הנראה הח'ליפה עצמו, כמו במסמך נוסף) ואל הקאא'ד עִז אלדולה. נזכרים בה האמירים שֻׁגַ'אע אלדולה ומג'ד אלדולה, וכן העיר טריפולי. הכותב מציין כי שלח נציג/ממונה אל האמיר שֻׁגַ'אע אלדולה, אך זה סירב לקבלו והשיב את הנציג חזרה בטענה שלא קיבל אַמְר (פקודה) מ"אלחצ'רה אלמטהרה" (אף זו התייחסות לח'ליפה הפאטמי). בעקבות כך החזיר הכותב את הנציג/הממונה אל האמיר שֻׁגַ'אע אלדולה עם העתק של "הכתב הנכבד" (אלכתאב אלכרים) שנשלח בעניין זה. הכותב מזכיר גם את עניינו של האמיר מג'ד אלדולה ומבהיר כי אבן דרדאר או אדם אחר לא טעו או קלקלו דבר, אלא שהסיבה היא מה שהזכיר במכתבו הקודם. המסמך ראוי למחקר היסטורי נוסף הן בנוגע לשמות הפקידים הנזכרים בו והן בשל האור שהוא עשוי לשפוך על שיטות הניהול המנהלי, למשל בביטוי "نسخت الفصل من الملطف الكريم الوارد في معناه" (העתקתי את הסעיף מן ה"מלטף" הנכבד שהגיע בעניין זה). אלמַקְריזי מעיד כי ה"מלטף" היה צו חסד שהוצא בידי הח'ליפה. המסמך נעשה בו שימוש משני עבור טקסט ספרותי בעברית.

Princeton Geniza Project description: Fatimid official correspondence. Addressed to al-Mawqif al-Ashraf (likely the caliph himself, as in ENA 3974.4 (PGPID 11702)) and to the qāʾid ʿIzz al-Dawla. Mentions the amīrs Shujāʿ al-Dawla, Majd al-Dawla, and the city of Tripoli. The writer mentions sending a delegate/appointee to the amīr Shujāʿ al-Dawla, but the latter refused to accept him and sent the delegate back claiming that he hadn't received an amr (order) from al-Haḍra al-Muṭahhara (also a reference to the Fatimid caliph). The writer then sent the delegate/appointee back to the amīr Shujāʿ al-Dawla with a copy of the Noble Letter which was sent in this regard. He also mentions the case of the amīr Majd al-Dawla and explains that Ibn Dardār or someone else hadn't messed up but rather the cause was what he had mentioned in the previous letter. Deserves further historical inquiry into the names of the officials and especially for the light it may shed on administrative practices e.g., نسخت الفصل من الملطف الكريم الوارد في معناه. Al-Maqrīzī attests that the al-Mulaṭṭaf was a benevolent decree issued by the Caliph (al-Iṭṭiʿāẓ, vol.2, pg. 153). Reused for Hebrew literary text. Information from Yusuf Umrethwala, May Shaddel, Alan Elbaum, Caitlin Buckley, and Marina Rustow.