T-S 13J18.14

תיאור

מכתב הנכתב בשם יחיא בן עמאר מאלכסנדריה, ומופנה אל עולא הלוי בן יוסף, הידוע גם בכינויו אבו אלעלא צאעד בן מנג'א, פרנס (פקיד רווחה חברתית) ונאמן בית הדין בפוסטאט, המתוארך למסמכים מהשנים 1084–1117. המכתב כתוב בערבית-יהודית בידו של חלפון בן מנשה (פעיל בשנים 1100–1138 לסה"נ). יחיא מבקש סיוע כספי, ובמיוחד עזרה בפירעון חובותיו. בין התלויים בו נמנים ילדיו ואמו הזקנה והעיוורת. כשלא היה מסוגל עוד לשאת את מראה בני משפחתו סובלים מרעב, ברח מן הבית. זה זמן מה הוא מסתתר מפני נושיו, שחלקם מוסלמים. לאחרונה הגיעו אליו ידיעות כי אמו גוססת, והוא חושש שתמות "באשמתו" לפני שיוכל לשוב אליה ולקבל את מחילתה. המידע מבוסס בין היתר על "החברה הים-תיכונית" של גויטיין, על כרטיסיות המפתח שלו ועל עבודתו של כהן.

Princeton Geniza Project description: Letter on behalf of Yaḥyā b. ʿAmmār of Alexandria addressed to ʿŪlla ha-Levi b. Yosef, a.k.a. Abū l-ʿAlā' Ṣāʿid b. Munajjā, a parnas (social welfare official) and trustee of the court in Fustat, dated documents 1084–1117. In Judaeo-Arabic. In the hand of Ḥalfon b. Menashshe (fl. 1100-1138 CE). Yaḥyā requests financial help, especially with paying off his debts. His dependents include his children and his old, blind mother. When he could not bear to see them suffering from hunger, he ran away. For some time he has been in hiding from his debtors, some of whom are Muslim. He has recently heard that his mother is dying. He fears that she will die "on his account" before he is able to return and obtain her forgiveness. Information from Mediterranean Society, I, p. 257, Goitein's index cards, CUDL, and Cohen. ASE.