T-S Misc.22.286

תיאור

פתיחת עתירה (פטיציה) המופנית אל אחד הוזירים של אלחאפט'. תיארוך: 531–33 להג'רה / 1137–39 לסה"נ. לאלחאפט' היו שלושה וזירים: המצביא יאנס (למשך תשעה חודשים ב-526 להג'רה / 1132), בהראם (529–31 להג'רה / 1135–37) ורצ'ואן (531–33 להג'רה / 1137–39). לדעת ח'אן, הווזיר שאליו פונה העתירה הוא ככל הנראה רצ'ואן בן ולח'שי, מאחר שהתארים המופיעים במסמך תואמים את אלה שהוענקו לו על ידי אלחאפט' במסמך שהועתק על ידי אלקלקשנדי: "אלסיד אלאג'ל אלאפצ'ל אמיר אלג'יוש סיף אלאסלאם נאצר אלאנאם כאפל קצ'את אלמסלמין והאדי דעאת אלמומנין". תוארו של בהראם, המתועד במסמך מס' 5 בקורפוס הצווים הפאטמיים של שטרן, היה: "אלסיד אלאג'ל אמיר אלג'יוש סיף אלאסלאם נאצר אלאמאם ע'יאת' אלאנאם". הביטויים "כאפל קצ'את אלמסלמין והאדי דעאת אלמומנין" הושמטו מתאריו של בהראם, ככל הנראה משום שהיה נוצרי. תאריו של יאנס קצר-הימים היו ללא ספק דומים. אלמקריזי מציין את תוארו כ"אמיר אלג'יוש סיף אלאסלאם", ואילו אבן מיסר ואבן אלקלאנסי מתארים אותו כ"אמיר אלג'יוש". בצד האחורי של המסמך מופיע טקסט ליטורגי בעברית. (המידע מבוסס על ח'אן.)

Princeton Geniza Project description: Petition opening to a vizier of al-Ḥāfiẓ. Dating: 531–33/1137–39. Al-Ḥāfiẓ had three viziers: the general Yānis (for nine months in 526/1132), Bahrām (529–31/1135–37 and Riḍwān (531–33/1137–39) (see Ibn Muyassar, Akhbār Miṣr, 117–31, Ibn Ẓāfir, Akhbār al-duwal al-munqaṭiʿa, 98–99). Khan believes the vizier addressed in the petition is likely Riḍwān ibn Walakhshī because the titles correspond to the ones bestowed on him by al-Ḥāfiẓ in a document copied by al-Qalqashandī (Ṣubḥ VIII, 345): al-sayyid al-ajall al-afḍal amīr al-juyūsh sayf al-islām nāṣir al-ānām kāfil quḍāt al-muslimīn wa-hādī duʿāt al-muʾminīn. The title of Bahrām, attested in no. 5 of Stern’s corpus of Fāṭimid decrees, was al-sayyid al-ajall amīr al-juyūsh sayf al-islām nāṣir al-imām ghiyāṯ al-ānām. The phrases kāfil quḍāt al-muslimīn wa-hādī duʿāt al-muʾminīn were omitted from his titulature, probably because he was Christian. The titulature of the ephemeral Yānis was no doubt similar. Al-Maqrīzī (Ḵiṭāṭ II, 16) records his title as amīr al-juyūsh sayf al-islām. Ibn Muyassar (Aḵbār Miṣr, 117) and Ibn al-Qalānisī (Dhayl tārīkh Dimashq, 229) describe him as amīr al-juyūsh. On verso there is a Hebrew liturgical text. (Information from Khan.)