AIU XII.87

תיאור

מכתב בערבית הממוען אל סייד מחמד חסן אלעטאר בקהיר, מאת אלחאג' מחמד עשרי אלעטאר. המכתב נושא את התאריך 16 באפריל 1808 (י"ט בצפר 1223 להג'רה). במבוא שלה למהדורת המסמך מציינת ג'יין הת'אווי כי מסמך גניזה זה הוא חריג במידת מה, שכן מדובר במכתב משנת 1223 לה'/1808 לסה"נ שנשלח ממוסלמי אחד לאחר. יתרה מזאת, הכותב והנמען חולקים את אותו לקב מקצועי: אלעטאר, כלומר "הבשׂם" או "הרוקח". הנמען, סייד מחמד חסן אלעטאר, הוא, בנוסף להיותו סייד — צאצא של הנביא מחמד — גם בשׂם או רוקח, כפי שלקבו מעיד. כותב המכתב הוא עטאר נוסף: אלחאג' מחמד עשרי אלעטאר, שעשוי להיות קרוב משפחה של סייד מחמד או פשוט רוקח/בשׂם אחר או צאצא של רוקח. הכותב פונה בעניין החזר הלוואות שניתנו על ידי סייד מחמד. סייד מחמד הלווה סכום של 12,000 פצ'ה (קיצור ל-נצף פצ'ה, המטבע המצרי הסטנדרטי מכסף) לסוחר היהודי מעלם שמעון פראנסיס, סוחר בינלאומי שניהל בקהיר חברה מסחרית יחד עם שותפו מרקאדו קארו. בנוסף, העניק סייד מחמד הלוואה נפרדת בסך 5,800 נצף פצ'ה ב"קרושים גדולים מכסף". בתחילה סבר מחמד עשרי כי שתי ההלוואות ניתנו לפראנסיס, ולפיכך יוכל סייד מחמד פשוט לגבות את הסכום הכולל ולהחזיר את פיקדונו של פראנסיס — הוא הביטחון שמסר לסייד מחמד להבטחת ההלוואה. המכתב הנוכחי חושף כי מחמד עשרי טעה: הוא עצמו הוא שניהל את המשא ומתן על ההלוואה בסך 5,800 פצ'ה, והבטיח אותה באמצעות פיקדון של מטבעות שיצאו מן המחזור — 100 דוקטים ונציאניים מזהב, או בנדקיות (שורה 10 בצד הפנים).

Princeton Geniza Project description: Letter in Arabic addressed to Muhammad Ḥasan al-ʿAṭṭār in Cairo, from a certain Hajj Muhammad ʿAshrī al-ʿAṭṭār. Dated 16 April 1808 CE (19 Safar 1223 AH). In the introduction to her edition, Jane Hathaway notes: "This Genizah document is somewhat unusual because it is a letter, dated 1223 AH/1808 CE, from one Muslim to another. Moreover, writer and recipient share an occupational laqab: al-ʿAṭṭār, ‘the perfumer’ or ‘the druggist’. The recipient is Sayyid Muḥammad Ḥasan al-ʿAṭṭār, who, in addition to being a sayyid, or descendant of the Prophet Muḥammad, is a perfumer or druggist, as his laqab implies.... The writer of our letter is another ʿaṭṭār: al-Ḥājj Muḥammad ʿAshrī al-ʿAṭṭār, who may be related to Sayyid Muḥammad or simply another druggist/perfumer or the descendant of one. He writes regarding repayment of loans to Sayyid Muḥammad. Say- yid Muḥammad had made a loan of 12,000 fiḍḍa, a shorthand reference to the niṣf fiḍḍa, the standard Egyptian silver coin, to the Jewish merchant Muʿallim Shimʿūn Fransīs, an international trader who ran a Cairo-based commercial company with his part- ner, Mercado Karo.... Sayyid Muḥammad had also made a separate loan of 5,800 niṣf fiḍḍa in ‘large silver qurūsh’.... Initially, Muḥammad ʿAshrī had thought that both loans had been to Fransīs and that therefore Sayyid Muḥammad could simply collect the total amount and return Fransīs’ deposit, that is, the collateral that he had given Sayyid Muḥammad to secure the loan. The current letter reveals that Muḥammad ʿAshrī had been mistaken: he himself had negotiated the 5,800-fiḍḍa loan, securing it with a deposit of obsolete coins: 100 Venetian gold ducats, or bunduqīs (recto l. 10)." (Hathaway, Ottoman-Era Documents from the Cairo Genizah, 250-252)