Yevr.-Arab. II 1293

תיאור

רקטו: שו"ת בשמו של שלמה כהן בן אהרן כהן כנזי(?) דמשקי. תיארוך: לאחר 1490 לסה"נ. השאלה עוסקת באדם שנדר בכעסו לגרש את אשתו. הפסק קובע שהנדר הזה, שנעשה כאשר לא היה בדעה צלולה, בטל אל מול הנדר שנדר כשנשא אותה — שעה שהיה גם בדעה צלולה וגם מקיים מצווה. מובאות ראיות רבות וכן סמכותם של יהודה הדסי (המאה ה-12) בספר הפלס (= אשכול הכופר), אהרן בן אליהו (נפטר 1369) בעל עץ חיים, אליהו בשייצי ז"ל (נפטר 1490), ולבסוף החכם הגדול שמואל הרופא המערבי (פעיל במאה ה-15) בפרק חמישי של ספר המצוות שלו. שלמה כהן הוסיף תוספת בכתב ידו ובחתימתו, המאשרת את כל הכתוב לעיל (שנכתב בשמו אך לא על ידו). ישנן שתי תוספות נוספות.

Princeton Geniza Project description: Recto: Responsum in the name of Shelomo Kohen b. Aharon Kohen Kanzī(?) Dimashqī. Dating: After 1490 CE. It has to do with a man who vowed in anger that he would divorce his wife. The ruling is that this vow, taken when he was not in full possession of his faculties, is null in comparison to the vow he took when he married her, when he was both in possession of his faculties and fulfilling a mitzvah. Numerous proofs are cited as well as the authority of Yehuda Hadassi (12th c) in Sefer ha-Peles (= Eshkol ha-Kofer), Aharon b. Eliyyahu (d. 1369) the author of Etz Ḥayyim, Eliyyahu Bashyaẓi ZL (d. 1490), and finally the great sage Shemuel ha-Rofe ha-Maʿaravi (active 15th century) in chapter five of his Book of Commandments. Shelomo Kohen writes an addendum in his own hand with his own signature, confirming everything above (that was written in his name but not by him). There are two further addenda.