ENA NS 2.45

תיאור

רקטו: שריד מכתובה גדולה בכתב ידו של חלפון בן מנשה (פעיל בשנים 1100–1138 לסה"נ). "המטרה העיקרית בהענקת נכסי מקרקעין לאישה הייתה יצירת ביטחון כלכלי מתמשך עבורה, שיקנה לה עצמאות פיננסית. הדבר ברור מאליו בריבוי המקרים שבהם החזיקה אישה ביותר מנכס אחד. כך למשל, אלמנה (או, פחות סביר, גרושה, שורה 10) מכניסה לנישואין, בנוסף לנדוניה יקרת ערך, 'בית גדול שלם במצודת הנרות' (שורה 7), בית גדול נוסף 'בשוק הגדול מול הפונדק' (שורה 9), ורבע בית במקום אחר (שמיקומו לא השתמר)." ורסו: שריד קטן ממסמך משפטי, גם הוא בכתב ידו של חלפון בן מנשה, שנכתב על גב הכתובה, ועוסק בכספים שלא נכללו בירושה. ראשית התאריך השתמרה: 14__ (למניין השטרות); לאור האל"ף שלאחר מכן ובהתחשב בתקופת פעילותו של חלפון, סביר שהמסמך מתוארך לשנות ה-1440 לשטרות (1128–1138 לסה"נ).

Princeton Geniza Project description: Recto: Fragment of a large ketubba in the hand of Ḥalfon b. Menashshe (fl. 1100-1138 CE). "The primary purpose of providing a woman with real estate was the creation for her of enduring economic security, which would make her financially independent. This is self-evident in the numerous cases in which a woman possessed more than one piece of property. For example, when a widow (or, less likely, divorcee, l. 10) brings into the marriage, besides a valuable bridal outfit, 'an entire large house in the Fortress of the Candles' (l. 7), another 'large house in the Grand Bazaar opposite the Funduq' (l. 9), and quarter of a house somewhere else (where, not preserved)." Med Soc, III, 326. Verso: Small fragment of a legal document, also in the hand of Ḥalfon b. Menashshe, written on the back of the ketubba, dealing with money which was not included in an inheritance. Beginning of date preserved: 14__ (Seluecid); given the alef after and knowing Ḥalfon's lifetime, this likely dates to the 1440's (1128-1138 CE).