מכתביהודית-ערבית

Moss. Ia,11

אוסף מוסרי

התצלום זמין בספרייה הדיגיטלית
תצלומים: זכויות היוצרים שמורות למוסד המחזיק — ראו תנאי השימוש באתר הספרייה הדיגיטלית
סוג מסמך
מכתב
שפה ראשית
יהודית-ערבית
ספרייה
אוסף מוסרי
אוסף
Mosseri, Moss.

מכתב בערבית-יהודית מחורזת בסגנון מליצי, הממוען לאבו סהל ולשלושת בניו: אבו אלמנצור, ברכאת, והנער אבו אלפדל. הכותב הוא כנראה אבו זכרי (ראו שורה 12 בצד ב'), זיהוי שנתמך גם על ידי כתב היד והרובד הלשוני הגבוה, ומרמז כי מדובר בבנו הידוע של אליהו הדיין. אבו סהל הוא ככל הנראה חמיו של הכותב, שכן המכתב נפתח בעדכון מפורט על אשתו. **צד א', שורות 1–5:** דברי שלום לנמענים הנזכרים לעיל. **צד א', שורות 5–12:** דברי שלום מורחבים לשייח' אבו אלחג'אג' יוסף. **צד א', שורות 12–24:** הכותב, בתו הקטנה ואשתו מתגעגעים לחמותו, שלפי הנראה ביקרה לאחרונה וסייעה בטיפול בילדה. כל בני הבית מסייעים גם הם לאשתו, השרויה במצב "שהאל יודעו" (לרוב ביטוי מטפורי למחלה). בתו מתחילה להכיר את כל בני הבית, ובכלל זה האורחים, וגם משרתת את אמה. **צד א', שורה 22 – צד ב', שורה 30:** לאחר עדכונים נעימים אלה, יתר המכתב הוא מתקפה חריפה ולוהטת על ברכאת, המתיימר להיות נבון אך מוחו מפיק אך ורק "ליחה, הזיה וטירוף [אלמח'אט ואלהד'יאן ואלח'באט]". הסכסוך שהוביל למכתבו הנמהר של ברכאת לאחרונה ("הזיות רבות, ארוכות, רחבות ועבות, היוצאות ממוח חולה [הד'יאן כת'יר טויל עריץ' צדר ען ד'הן מריץ']") מפורט בשורות 5–15 של צד ב'. הסכסוך נגע להסדרים הכספיים סביב הנדוניה ושכר הדירה של בת דודתו של ברכאת — בתה של דודתו מצד אמו. **צד ב', שורה 32 ועד הסוף:** דברי שלום לסיום.

Princeton Geniza Project description: A letter in stylishly rhyming Judaeo-Arabic addressed to Abu Sahl and his three sons, Abu l-Mansur, Barakat, and the boy Abu l-Fadl. The writer is likely named Abu Zikri (see line 12 of verso), which, along with the handwriting and elevated register, suggests that this is the well-known son of Eliyyahu the Judge. Abu Sahl appears to be his father-in-law, since the writer opens with a detailed update about his wife. <b>Recto 1-5:</b> Greetings to the above mentioned. <b>Recto 5-12:</b> Extended greetings to Shaykh Abu l-Hajjaj Yusuf. <b>Recto 12-24:</b>The writer, his young daughter, and his wife yearn for his mother-in-law, who seems to have visited recently and assisted with childcare. Everyone in the house is also helping his wife, who is in the state that God knows (often a figure of speech for illness). His daughter is starting to recognize everyone in the house, including visitors, and also serves her mother. <b>Recto 22 – Verso 30:</b> Following these pleasant updates, the remainder of the letter is a blistering tirade against Barakat who affects intelligence but whose brain produces only "mucus, delirium, and madness [<em>al-mukhāṭ wa-l-hadhayān wa-l-khubāṭ</em>].” The dispute that led to Barakat’s recent imprudent letter (“ravings long, wide, and thick emerging from a mind that is sick [<em>hadhayān kathīr ṭawīl 'arīḍ ṣadar 'an dhihn marīḍ</em>]") is detailed in lines 5-15 of verso. It had to do with financial arrangements for the trousseau and rent of Barakat’s cousin, the daughter of his maternal aunt. <b>Verso 32-end:</b> Closing greetings. ASE.

מכתביהודית-ערביתנדוניהדיין