תיאור
מסמך משפטי. שטר שחרור וחידוש שותפות. נכתב בכתב ידו של הלל בן עלי (פעיל בשנים 1066–1108 לספירה). אַמַת אלקאדר, אלמנתו של שֵלָה, ובנה יפת (ככל הנראה קטין), משחררים את ערוס בן יוסף משותפות שהייתה לו עם שלה. אַמַת אלקאדר נראית כמי שפועלת כאפוטרופוסית לבנה, אך נראה גם שיש לה אינטרס כספי משלה בשותפות; מאחר שבדרך כלל לא הייתה יורשת את בעלה, ייתכן שחלקה בשותפות מייצג את תשלום כתובתה. האלמנה ובנה אמורים לקבל שני שלישים מהרווחים על ההשקעה, ואילו ערוס יקבל את היתרה "כתביעה עבור שירותו". בהתאם למודל הקומנדה, ערוס אינו נושא באחריות להפסדים. עליו לנוע בין פוסטאט לתימן עם הכספים, ונתון בידו שיקול הדעת בבחירת הסחורות שבהן יסחר; הוא מתחייב לפעול "בזהירות ... כאילו הייתי עובד עם נכסיי שלי". (חלק מן המידע מבוסס על ליברמן, "תרבות של שותפות", 122.) המסמך זוהה בטעות כמצטרף לקטע אחר אצל גויטיין, וכך טופל גם אצל ליברמן. למעשה מדובר בשני העתקים של אותו מסמך עצמו. צירופים: אלן אלבאום. תיאור נוסף: קטע ממסמך משפטי.
Princeton Geniza Project description: IB VI, 5. Legal document. Record of release; partnership renewal. Written in the hand of Hillel b. ʿEli (fl. 1066–1108 CE). Amat al-Qādir, widow of Shela, and her son Yefet (possibly a minor), release ʿArūs b. Yosef from a partnership he had with Shela. Amat al-Qādir seems to be acting as trustee for her son, but also seems to have a financial interest in the partnership; since she would not have ordinarily inherited from her husband, her equity in the partnership may represent payment of her ketubba. The widow and son are to receive two thirds of the profits from the investment, and ʿArūs is to receive the balance "as a claim for his service". Following the commenda model, ʿArūs assumes no responsibility for loss. ʿArūs is to travel between Fusṭāṭ and Yemen with the funds and has discretion in choosing the commodities he trades; he promises that he will work "with caution ... as if [he] were working with [his] own assets." (Information in part from Lieberman, "A Partnership Culture," 122.) This document was mistakenly identified as a join with T-S 16.23 (PGPID 7850) in Goitein, Med Soc III (viii,C,3, n. 24), and it was also treated as such in Lieberman, "A Partnership Culture," 122. In fact, these are two copies of the same document. Joins: Alan Elbaum.