T-S NS 321.87

תיאור

מכתב בכתב ידו של ח'לף בן יצחק בן בונדאר, אך ייתכן שנכתב בשם אדם אחר, כנראה מעדן, אל זין בן יוסף לבדי (המוכר מספר הודו א, 34ב (PGPID 5383) המתוארך לשנת 1124 לספירה), כנראה בפוסטאט. בערבית יהודית. תיארוך: כנראה בסביבות שנת 1124 פחות או יותר מספר שנים; בכל מקרה לאחר כ-1117, אז נחשב יוסף לבדי שנפטר. אף על פי שהמען פונה אל 'בני זין', המכתב עצמו פונה לאישה, 'אחותי'. זהו מכתב יוצא דופן ומעניין: השולח ומשפחתו נראים כנתונים במעצר בית, והם כותבים על מנת לדחוק באחות לעשות כל שביכולתה לשחררם. "אנו נמצאים במצב שאי אפשר [לתארו]... לילה ויום, ואנו בוכים... מישהו לא ימות לפניו מרעב(?)... לילה ויום, ואינם מניחים לאיש לצאת מהדלת... או בעל השפעה (צאחב ג'אה)... אחותי... עשי כל שביכולתך... אולי לכי אל חמייך (לבדים בעלי השפעה?) והשיגי לנו צו (תוקיע) לשחרורנו מ'אל-מאמון' (אולי מונח לציון מעצר בית?), וגאלי אותנו משבי... אני רואה אותם גוועים... והודיעיני על המצב... כל הילדים שולחים דרישות שלום. שלום לדאוד ולאשתו ולכל הנמצאים אתם. אחותי, בשם האל, אל תזניחינו. התמידי ושאפי (תשתהדי = תגתהדי) למעני. כל מה שתעשי, גאלי אותנו משבי. [אנו] מתים, לא ראינו דבר למכור או לקנות..." ASE/AA.

Princeton Geniza Project description: Letter in the hand of Khalaf b. Yiṣḥaq b. Bundār but possibly written on behalf of somebody else, possibly from Aden, to Zayn b. Yosef Lebdi (known from India Book I, 34b (PGPID 5383) dating to 1124 CE), probably in Fustat. In Judaeo-Arabic. Dating: probably ca. 1124 plus or minus a few years; in any case after ca. 1117 when Yosef Lebdī is thought to have died. Although the address is made out to 'my son Zayn' the letter itself actually addresses a woman, 'my sister.' This is an unusual and interesting letter: the sender and their family seem to be under house arrest and they are writing in order to urge the sister to do her utmost to have them freed. "We are in a condition that cannot [be described].... night and day, and we cry... someone does not die before him of hunger(?)... night and day, and they do not let anyone leave the door... or someone influential (ṣāhib jāh)... O my sister... do your utmost... maybe go to your in-laws (influential Lebdīs?) and obtain for us a rescript (tawqīʿ) for our release from 'al-maʾmūn' (maybe a term for house arrest?), and redeem us from captivity... I see them dying... and inform me about the situation... All the children send greetings. Greetings to Dāʾūd and his wife and everyone with them. O my sister, by God, do not neglect us. Be persistent and strive (תשתהדי = תגתהדי) for me. Whatever you do, redeem us from captivity. [We are] dead, we haven't seen anything to sell or buy...." ASE/AA.