T-S NS 102.110

תיאור

שלושה או ארבעה טיוטות של שירים בערבית-יהודית. השיר ברקטו הוא המעובד ביותר ובראשו הכותרת "עלא [...] הארץ המיוחדת", שעשויה להיות תיאור הנושא (משהו הקשור ב"ארץ המיוחדת", כלומר ארץ ישראל) או הפניה ללחן. זהו קינה על הפורענויות שפקדו קבוצת אנשים ("צרות באו עלינו... ולא מצאו שום סיבה למבוכתנו... השמש נעלמה והירח לקה..."). השיר מזכיר גם קבוצה אחרת של אנשים אשר "אינם מוצאים שום ארץ מבלי לקחתה בשבי (או: לכבוש אותה)". מפתה לקרוא זאת כקשור למסעי הצלב. הוורסו מכיל שתי או שלוש טיוטות נפרדות של שירים. זו שבפינה הימנית העליונה השתמרה בקושי. זו שבפינה השמאלית העליונה מתארת את המשורר פונה לחבורת רעים. הוא מתלונן על דמות מסוימת ו/או מלגלג עליה — אולי הגורל (דהר/זמאן) — אשר "שותף בכל תועבה... הוא משוטט תמיד בבתי המרחץ(?)... הוא מוכר בכינוי אבו אל-דם (Abū l-Dam; לחלופין: אבו אל-ד'ם / Abū l-Dhamm, "אבי הגנאי")... פניו כפני כלב צהוב... גופו שמן וטחולו נפוח... רשע ומשוגע בלי ספק... טיפש יותר משהוא נבון... וענו לי חבריי ואמרו: 'האם איננו רוכב על פרת (yarkab baqara) ברדויל?' (או 'האם איננו מורכב מן הקור (yurakkab bi-qirra) של ברדויל?') (אמא ירכב בקרה ברדוילי)". האזכור עמום מאוד, אך ייתכן שהוא רומז לבלדווין הידוע גם בשם ברדויל. המשקל עשוי לסייע בקביעת הניקוד הנכון. כל החרוזים של החלק העליון חוזרים בחלק התחתון (שורות 1–10 של החלק התחתון מקבילות לשורות 1–14 של החלק העליון), והחלק התחתון ממשיך לאחר מכן בחרוזים נוספים (שורות 11–20) הזהים כמעט לחלוטין לשיר שברקטו (שורות 14–23). ישנן מספר מילים שנמחקו והוחלפו באחרות. ישנן גם הערה אחת או שתיים בשוליים. בשולי התחתית רשומים חישובים בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. הכתב הערבי בוורסו מזכיר רוקח (אל-עטאר), אדם בעל התואר תאג' אל-מלכ, וייתכן [...] אל-עדני.

Princeton Geniza Project description: Three or four drafts of poems in Judaeo-Arabic. The poem on recto is the most polished and is headed "ʿalā [...] ha-ereṣ ha-meyuḥedet," which could either be a description of the theme (something to do with the "special land" i.e. Palestine) or a reference to the melody. It is a lament about the afflictions visited on a group of people ("calamities have come upon us... and they have not found any reason for our perplexity... the sun disappeared and the moon was eclipsed..."). It also refers to another group of people who "find no country but that they take it into captivity (or: conquer it)." It is tempting to read this as related to the Crusades. Verso contains two or three distinct poem drafts. The one at upper right is barely preserved. The one at upper left depicts the poet addressing a group of companions. He is complaining about and/or lampooning a figure, possibly Fate (dahr/zamān) who "partakes in every abomination... he is always roaming the bathhouses(?)... he is known as Father of Blood (Abū l-Dam; alternatively, Father of Blame / Abū l-Dhamm)... his face is like the face of a yellow dog... corpulent and swollen of spleen... wicked and crazy without doubt... stupider than he is rightly guided... And my friends answered me and said, 'does he not ride the cow (yarkab baqara) of Bardawīl?' (or 'is he not constituted with the coldness (yurakkab bi-qirra) of Bardawīl?') (אמא ירכב בקרה ברדוילי)." This reference is very opaque but might refer to Baldwin a.k.a. Bardawīl. The meter may assist figuring out the proper vocalization. All the verses of the upper section are repeated in the lower section (ll. 1–10 of the lower section correspond to ll. 1–14 of the upper section), and the lower section then continues with other verses (ll. 11–20) which are nearly identical to the poem on recto (ll. 14–23). There are several words crossed out and replaced with different ones. There are also one or two marginal glosses. In the bottom margins there are jotted accounts in Arabic script and Greek/Coptic numerals. The Arabic script on verso mentions a druggist (al-ʿaṭṭār), someone titled Tāj al-Mulk, and possibly [...] al-ʿAdanī. ASE