CUL Or.1080 J10

תיאור

חוזה שכירות של דירה מנכסי הקודש, מתוארך לסביבות שנת 1180 לערך. אבו אלביאן, אחד הפרנסים הבולטים של תקופה זו, משכיר דירה הנמצאת בטבקה, כלומר בקומה עליונה, לאדם בשם אבו אלפצ'ל. הדירה ממוקמת בדאר אלזג'אג', אחד המתחמים שהיו בבעלות הקודש. השוכר עצמו משמש אף הוא כפרנס. הטבקה מתוארת כדירת המגורים, סֻכְּן, של מכארם אבן סהלאן. למעשה, יש להבין זאת כמכארם ואבן סהלאן בנפרד, שכן הם מופיעים בנפרד בחשבונות שכר הדירה, ובהם כל אחד מהם משלם חמישה דרהמים לחודש — אותו סכום שכירות שיהיה על אבו אלפצ'ל, השוכר החדש, לשלם. אבו אלביאן, נציג הקודש, אינו יכול להיות אחד הצדדים בנוסחת הסיום האומרת "מכל אחד משני הצדדים", שכן הוא מייצג את בית הדין. ההסבר המסתבר ביותר הוא ששני הדיירים השכירו את הטבקה של הקודש שבה הם עצמם התגוררו, לצד שלישי, בידיעתו ובהשתתפותו הפעילה של הקודש. אם כן, מדובר בהשכרת משנה של דירה מנכסי הקודש.

Princeton Geniza Project description: Lease of an apartment of the Qodesh ca. 1180. Abu'l-Bayan, one of the prominent parnasim of this period, leases an apartment, which is in a tabaqa, i.e. an upper floor, to a certain Abu'l-Fadl. The apartment is in Dar al-Zajjaj, one of the compounds owned by the qodesh. The lessee is himself a parnas. The tabaqa is described as the apartment, sukn, of Makarim Ibn Sahlan. In fact, this must be understood as Makarim and Ibn Sahlan, since they are listed separately in accounts of rent, where they pay five dirhams a month each, the same sum of rent that Abu'l-Fadl, the new tenant, will have to pay. Abu'l-Bayan, the representative of the qodesh, cannot be one of the parties in the concluding formula which says "from each of the two," since he represents the court. The most plausible explanation is that the two tenants rented the tabaqa of the qodesh inhabited by them, to a third party, with the knowlesge and active participation of the qodesh. This would represent a subletting of an apartment of the qodesh. (Information from Gil, Documents, pp. 313 #73)