T-S Ar.38.111

תיאור

מכתב בטורקית עות'מאנית הממוען למעלם סלמון באלכסנדריה. תיארוך: סוף המאה השש-עשרה או תחילת המאה השבע-עשרה. מכתב נוסף הממוען לאותו נמען נושא חותם הנושא את השנה 1030 לה'ג'רה (1620/21 לספירה). במבוא למהדורתה מציינת ג'יין הת'אווי כי המכתב נשלח אל סלמון אלאסכנדראני, היהודי שעמד בראש המכס של אלכסנדריה. המכתב נפתח בפנייה החיבתית "בנים רוחום" (מילולית: "נשמתי" או "רוחי"), אף שהפורמליות שבאה אחריה מרמזת ששני הקצינים מדווחים לסלמון. היררכיית הכוח ברורה אף יותר במכתב רגשי במידה מפתיעה, השלוח מסוליימאן בוסתאנג'י, סוכנו של סלמון (וכִּיל בטורקית עות'מאנית). בדרך כלל היה כינוי זה מציין חבר בחיל ה"גננים" (בוסתאנג'ילר) בארמון הקיסרי באיסטנבול — או, בעיקר במחצית השנייה של המאה השבע-עשרה, באדירנה — שתפקידם היה לחתור בסירת הסולטאן, וכן לשמור על הארמון ועל העיר כולה לצד יחידות חיילי ארמון אחרות. בהסתמך על חותמו, המזהה אותו כ"אבן עבדאללה" — שם משפחה אבהי המציין בדרך כלל מתאסלם — נראה שסוליימאן היה גם הוא מגויס דבשירמה. גוף המכתב מלמד שקצינים צבאיים בכירים אחרים (אע'אוות) פנו לסלמון כדי שישלם את משכורותיהם, או לכל הפחות יוסיף עליהן, כאשר המושל המצרי לא יכול היה או לא רצה לעשות זאת. היכולת למלא תפקיד שכזה הפכה את סלמון לדמות בעלת עוצמה מן המעלה הראשונה, השווה למממנים — ובהם מנהלי מכס אחרים — בחלקים אחרים של האימפריה העות'מאנית במאה השבע-עשרה. כמו אותם מממנים, נראה שגם הוא מילא תפקיד באספקת מצרכים חיוניים למצרים, ובראשם — לפחות בכל הקשור למסמך זה — עצים. בגוף המכתב מציין סוליימאן כי סיפק "אנשי מדינה" בלתי מזוהים בעצים, ככל הנראה מטעמו של סלמון. הוספותיו בשוליים, פרט לאזכור מכירת עצים על ידי סלמון מטעם מחמד אע'א, כוללות שאלות אל סלמון בדבר מכירות לבנו של עאמר אבו עלי ולבנו של עִמִּיא עלי, שאולי מדובר באותו אדם. מאחר שמצרים סבלה ממחסור בעצים, הגיעה אספקה דרך קבע למחוז באוניות מאנטוליה, וייתכן שמשלוחים מסוג זה היו מרכזיים בעבודתו של סוליימאן בוסתאנג'י עבור סלמון. המכתב מזכיר לפחות ארבעה אנשי צבא עות'מאני נוספים — סנאן אע'א, קאסם אע'א, עיסא אע'א ומחמד אע'א — המכונים לעיתים בתואריהם, למשל: "סנאן אע'א ṣaḥib-i devlet / מגן המדינה" (שורה 8). שותף עסקי נוסף, "מעלם אסחאק", מוזכר בשורה רביעית. רוב תוכן המכתב נסוב סביב תשלומים והתכתבויות נוספות בין הנזכרים. בצד האחורי שני חותמות דיו וכתובת בקפל העליון, דבר המעיד כי המכתב נשלח ככל הנראה ונתקבל בידי הנמען מעלם סלמון אסכנדראני, המופיע גם בקטעי טורקית עות'מאנית אחרים.

Princeton Geniza Project description: Letter in Ottoman Turkish addressed to Maʿallim Salmūn in Alexandria. Dating: late sixteenth- or early seventeenth-century. Another letter addressed to the recipient contains a seal bearing the year 1030 AH (1620/21 CE). In the introduction to her edition, Jane Hathaway notes that this letter to: "Salmūn al-Iskandarānī, the Jewish director of Alexandria’s customs.... open with the affectionate benim rūḥum (literally, ‘my soul’ or ‘my spirit’), although the formalities that follow imply that both officers are reporting to Salmūn. The power hierarchy is more ob- vious in 38.111, a surprisingly emotive letter from Salmūn’s agent (Ottoman Turkish, vekīl) Süleymān Bostāncı. Ordinarily, this sobriquet would indicate a member of the corps of ‘Gardeners’ (Bostāncılar) at the imperial palace in Istanbul—or, particularly during the second half of the seventeenth century, in Edirne—who had the duty of rowing the sultan’s barge, as well as guarding the palace and the city at large, along with other corps of palace soldiery (Uzunҫarşılı 1945b, 465–87). To judge from his seal, which identifies him as ‘ibn ʿAbdullāh’, a patronymic that typically designates a convert to Islam, Süleymān was also a devshirme recruit.... The main text of TS 38.111 demonstrates that other high-ranking military officers (aghas) looked to Salmūn to pay their salaries, or at least to augment them, when Egypt’s governor would or could not. Being able to fulfil such a role would make Salmūn a supremely powerful figure, comparable to financiers, including other customs directors, in other parts of the seventeenth-century Ottoman Empire.... Like these other financiers, he also seems to have played a role in the supply of critical provisions to Egypt, most notably, at least so far as our first document is concerned, wood. In the main text of his letter, Süleymān notes that he, presumably on Salmūn’s behalf, provided unspecified ‘men of state’ with wood. His marginal emendations, in addition to mentioning Salmūn’s sale of wood on behalf of Meḥmed Agha, question Salmūn about sales to the son of ʿĀmir Abū ʿAlī and to the son of ʿImmiyā ʿAlī, who may be the same person. Since Egypt was deficient in wood, supplies routinely reached the province by ship from Anatolia, and this sort of shipment may have been key to Süleymān Bostāncı’s work for Salmūn." (Hathaway, Ottoman-Era Documents from the Cairo Geniza, 126-128) Previous PGP description: Letter in Ottoman Turkish addressed to Maʿallim Salmūn in Alexandria from Sulaymān Bostancı[?] dating from the sixteenth-eighteenth centuries. There is some damage to the sender's signature but if this reading of his title is correct, this may be a letter sent from Istanbul by a member of the Imperial Guard / Bostancı corps. This seems plausible given that the letter mentions at least four other members of the Ottoman military– Sinān Ağa, Qāsim Ağa, ʿİssa Ağa, and Meḥmed Aǧa. These state functionaries, are occasionally referenced as such i.e. "Sinān Ağa ṣaḥib-i devlet / protector of the state" (l. 8). One other business partner is mentioned in line four, a certain Maʿallam İsḥāk. Much of the letter's contents are related to payments and other correspondence between those referenced. The verso bears two ink stamps and an address on the upper fold, which suggests that this letter was likely sent and received by the recipient Muʿallim Salmūn Iskenderānī who appears in other Ottoman Turkish fragments. MCD.